באר מים חיים, בראשית ו׳:ח׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 6:8
א׳ונח מצא חן בעיני ה'. ואמרו חז"ל (סנהדרין ק"ח.) אף על נח נחתם גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה'. והענין להבין אצל הקב"ה שאדם שאינו כדאי לדבר ימצא חן, הוא כדברינו שמה שנחתם גזר דין אף על נח לא מחמת עצמו כי אם מה שהיו רובם ככולם חייבים וממילא המיעוט נמשך אחר הרוב, ולמען כי לא יחפוץ הקב"ה בהשחתת העולם נתחכם הקב"ה בעצה טובה וצוהו לעשות לו תיבת עצי גופר ובזה יפרישהו מאנשי דורו שלא יהיה נגרר אחריהם ולא יהיה נידון על שם הרוב וזה היה המציאות חן שמצא, שיעצו הקב"ה עצה טובה למען ימלט הוא וזרעו ויחודש עולמו על ידו. ועל כל הדברים האלה האמורים בענין אמר הכתוב תיכף אחר כך אלה תולדות נח וגו', כי כבר ביארנו אשר מיום שנולד נח נתבסם עלמא קצת בשיתוף הרחמים שלא לאבד העולם על ידי עוונות בני אדם, מה שאין כן קודם שנולד נח נתקלקל האדמה בעוונות יושביה כי הגיע הפגם גם לחיצוניות העולם לתוקף הדין שהיה שולט אז בלי שיתוף הרחמים וזה היה למען ידעו יושבי תבל מגערת ה' מרוב פחד דינו אשר גם העולם מתמוטט על ידי עוונות.
1
ב׳ובזה ביארנו לפרש מקראי קודש נאמרים בפרשת האזינו ואלה הם: הצור תמים פעלו וגו'. כלומר אף שהוא צור ותקיף ומי כאלהי עולם ה' אף על פי כן, תמים פעלו, שמתנהג עם בניו במדת התמימות הוא מדת הרחמים בבחינת ויעקב איש תם ובזה הוא אל אמונה ואין עוול שגדלה האמונה בו אשר ודאי לא יעשה עוולה, אם מתנהג במדת הרחמים שהוא לפנים משורת הדין, מכל שכן שודאי עוולה לא יעשה ועל ידי זה הרחמים, שחת לו, לא. כלומר השחת שלו, לא הוא. פירוש לא השחתה גמורה היא כי רק בניו מומם, שמום של הבנים הוא להיות השוטה שקילקל הוא יתן את הדין להשיב גמולו בראשו, ועל שהם נקראים בנים משחיתים ישחתו הם מן הארץ, ועיקר הפגם לא יגיע כי אם לפנימיות העולם ולא יחפוץ בהשחתת עולם להתקלל העולם על ידי העוונות. ואף שהיה כן מקודם, שנאמר לאדם (לעיל ג', י"ז) ארורה האדמה בעבורך ולקין (שם ד', י"ב) לא תוסיף תת כחה לך, זה הכל להיות זכור ימות עולם לשאול אדם לימים הראשונים להיזכר תוקף דיני פחד ה' אשר אין שיעור להם, וצריך לירא ולפחוד מה' בפחד ורעדה ורתת וזיע כי לפני זעמו מי יעמוד. אבל הן עתה מיום הולדת נח נתבסם עלמא בבחינת ארך אפים אף לרשעים שכיון שעמד נח, הארץ שקטה נחה והוציאה צמחה ונטתה שכמה לקבל המחרישה. וזה הכל היה עבור שיתוף הרחמים בדין להתבסס העולם, ועל ידי זה נעשה בחינת אל"ה שהוא בחינת יחוד הששה מדות הידועים ובהתכללותם נעשה ששה פעמים ששה, מספר אלה. ובזה נמתק תוקף דיני לאה באותיות אלה ולזה אמר אלה תולדות נח שתיכף בהוולדו נעשה בחינת נח, שהארץ שקטה נחה ונתבסם העולם בבחינת אלה.
2
ג׳והנה בפעם הראשון היה זאת האתערותא מיניה וביה מבחינת שיתוף הרחמים, ואחר כך נצרך שיהיה לזה. צדיק הדור שיעלה הוא המיין נוקבין לזה, ולזה אמר נח איש צדיק תמים היה בדורותיו שהוא בצדקו ביסם העולם תמיד שיתנהג בבחינת התמימות הוא בחינת הרחמים. ועל שגלוי היה לפניו שהוא יגרום כן בצדקו, על כן תיכף בעת הוולדו עלה במיין נוקבין לפניו מיניה וביה כידוע ליודעי חן, ונתבסם העולם להיות שקטה נחה ועל כן אמרו חז"ל (בראשית רבה ל', ה') נח נח, נייחא לעליונים, נייחא לתחתונים, כי נייחא לעליונים הם המדות שנתבסמו בבחינת אלה להמתיק דיני לאה. נייחא לתחתונים, שהארץ נחה הכל כמבואר בדברינו מלמעלה עד כה. בריך רחמנא דסעיין, ובזה נשלם סדר בראשית, בעזר שוכן עד, יאמר לגאלינו אחרית כמבראשית, האל אשר נשבע מעבור מי נח, יעזרנו להתחיל ולסיים סדר נח.
3