באר מים חיים, בראשית ז׳:ב׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 7:2
א׳מכל הבהמה וגו'. לכאורה צריך להבין למה בתחילה בעת הצווי לא הזכיר לו כלל קיחת שבעה במין מהמינים כי אם על הכלל כולו יצא לומר מהעוף למינהו ומן הבהמה והרמש וגו' שנים מכל יבואו אליך להחיות, ועתה פרט לו ליקח מבהמה הטהורה שבעה, ואמנם גם זה חוזר למה שלמעלה, שאחר שעשה נח העלאת המיין נוקבין על נכון וגרם המתקת הדינים כנאמר, אז התגלה מדת הרחמים בעולם ויאמר ה' שם הוי"ה, וצוה ליקח מבהמות הטהורות שבעה שבעה (או על פשוטו שבזה שקיים נח מצות ה' ועשה התיבה ושאר הדברים בזה גרם המתקת הדינים קצת, ונתגברו הרחמים וצוהו לקחת מהטהורות שבעה שבעה) הן בכדי להתקיים המין הזה יותר משאר המינין מאחר שהכל אוכלים מהם, הן ישראל והן אומות העולם, מה שאין כן בטמאים שלא יאכלום ישראל ולא יחסרו כל כך. והן כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו מן התיבה, ועיין בדברי האלשיך שכתב שמה שחפץ ה' שיקריב נח קרבנות היה בכדי שיכרות ברית עם עולמו שלא להשטיפם עוד במי המבול, ונמצאת למד אשר כל זה הוא גרם מדת הרחמים בעולם שירצה בקיום המין ובקיום העולם הנעשה אחר עשיית נח כל הנזכר, מה שאין כן מקודם כשהזכיר עדיין שם אלהים לא אמר כי אם שנים מכל שהוא לקיום המין בדוחק בלבד ולא יותר.
1
ב׳והנה נח הצדיק למד לו מדברי אלהים האלה שכוונתו גם לקרבן שיקריב מהם דאילו לקיום המין ביותר לבד מחמת שהם יחסרו הרבה כאמרו למה הוצרך לומר לו איש ואשתו כלומר שבעה זוגות הלא גם בלא זה נודע בודאי אשר כוונתו שבעה זוגות דאי סלקא דעתך שבעה יחידים, נמצא נשאר אחד בלא זוג ומה תועלת לקיום המין אחד בלא בן זוגו, אלא ודאי דכוונתו גם לקרבן, ולזה הוי סלקא אדעתיה לומר שהוא שבעה יחידים וליקח השביעי הנשאר יחידי לקרבן, לזה הוצרך לפרש לו שבעה שבעה איש ואשתו לומר שאף שהן נצרכים גם לקרבן מכל מקום תקח שבעה זוגות דוקא לטעם כמוס בסודות אלהינו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים אמן, ועל כן מאחר ששבעה שבעה פירושו זוגות הוצרך לפרש לו גבי בהמה אשר לא טהורה שנים איש ואשתו בכדי שלא לטעות גם כן שפירוש שנים ב' זוגות המה, על כן אמר לו דשנים אלו יחידים המה איש ואשתו ולא יותר מדלא קאמר שנים שנים כמו שבעה שבעה והבן, וקאמר שנים מה שהיה די באומרו איש ואשתו לבד, לומר שאף על פי כן שנים יהיו בהתחלקות ולא להעשות לבשר אחד על ידי הזיווג כי אסורין הן לשמש בתיבה כמו שכתבנו למעלה.
2