באר מים חיים, בראשית ז׳:כ״גBe'er Mayim Chaim, Genesis 7:23
א׳וימח וגו' מאדם עד בהמה עד רמש וגו' וימחו מן הארץ וגו'. אמרו חז"ל (עירובין יח. ובבראשית רבה ח', א') אמר ר' אמי אחור וקדם צרתני (תהלים קל"ט, ה') אחור למעשה בראשית וקדם לפורעניות. דכתיב וימח את כל היקום מאדם עד בהמה ברישא אדם והדר בהמה וכו' עד כאן, והקשה בזה הרב הקדוש בעל אור החיים, הלא בפסוק שלפני זה מפורש להיפך ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה וגו' עד וכל האדם הרי שהאדם נגוע האחרון לכולם, ואולם לפי מה שכתבתי למעלה לא קשה מידי, כי לא סיפר שם הקרא כלל להודיע אשר נגועו, ומכל שכן שלא להורות על סדר הגויעה רק אמר אף שכבר גועו כל אלו עדיין חמתו לא שככה עד שנתן גבורה במים להתגבר עוד למעלה למעלה כאמור, ולכן לא דקדק לנקוט סדר המחייה כי לא איירי עתה מזה.
1
ב׳ועוד אפשר שבכוון נקט תחילה מי שהיה אחרון למיתה להסמיך הפלא לפסוק שלפניו לומר הרי ט"ו אמה מלמעלה וגו' ואף שכבר ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף וגו', וזה היה אחרון לכולם ומכל שכן אשר כבר נגועו הבהמה וחיה וכל האדם, ולא כן אם היה כתבם כסדר הגויעה לא היה נסמך התמיה למה שלמעלה, והבן, אבל גוף הודעת מחייתם והשחתתם וסדרם על מכונם חוזר הקרא ומפרש בכתוב הזה וימח את כל היקום מאדם עד בהמה וגו', ורז"ל למדו מזה שהכתוב הזה הוא עיקר ההודעה והסדר, כי בלא זה הוא מיותר כולו אחר שנאמר למעלה ויגוע כל בשר וגו', ואם לומר שגם אחר הגויעה הנה עוד נמחו מכל וכל, היה די באומרו וימח את כל היקום אשר על פני האדמה ולמה לו לחזור ולסדר מאדם עד בהמה אם לא שבכיוון בא להורות סדר מחייתם כנאמר.
2