באר מים חיים, בראשית ח׳:כ״אBe'er Mayim Chaim, Genesis 8:21
א׳כי יצר לב האדם רע מנעוריו וגו'. לכאורה עיקר הלימוד זכות הוא, על שיצרו הרע מסיתו לבחור ברע ומאי נפקא מינה אם הוא אצלו מנעוריו או לא, ויבואר על דרך שאמר אדונינו דוד המלך ע"ה (תהלים כ"ה, ז') חטאות נעורי ופשעי אל תזכור וגו', וצריך להבין שלא אמר שום טעם למה לא יזכור לו חטאת נעורים, והענין הוא כי נודע מאמר הכתוב (בראשית ב', ג') אשר ברא אלהים לעשות, ואמרו חז"ל (בראשית רבה י"א, ו') כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשיה החיטין צריך לטחון וכו' אף אדם צריך תיקון, והתיקון והעשיה הוא להסיר הפסולת והסיגים הנמצאים בכל דבר ודבר מיום הבריאה מעת שבירת הכלים הידועים וצריך להשליך מהחיטין תחילה המוץ והתבן ואחר כך הסובין והמורסן. וכדומה בכל דבר ודבר יש קליפה החיצונה שהוא הפסולת וצריך להשליכו וכמו כן בכסף וזהב מוכרח להמצא בהן מעורב סיגים כידוע.
1
ב׳והנה לא ימנע האדם מלטחון החטין לאכלם או מלעשות לו כלי כסף או זהב בשביל הפסולת שיפול מהן, כי הוא דבר המוכרח שיהיה מיום בריאתם ונותן מעט חיטין יותר לטחון ומעט כסף יותר לאומן בכדי שאחר שיפול מהם הפסולת יהיה לו שיעור הצריך לו לכלי הצריכה לו, כיון שאי אפשר בלא הפסולת הנופלים הנה זה גם כן דבר הצריך לעיקר הכלי. וזה שאמר הכתוב (שמות ל"ו, ז') והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר, ולכאורה יש יתור תיבות בפסוק זה, ועוד אם דים אינו מותר. ולדברינו יאמר שהיתה המלאכה דיה לעשות אותה, אף עם המותר שצריך להיות בכל הדברים מפני הפסולת הנופלים, על הכל היה די כי גם המותר צורך עשיה הוא.
2
ג׳והנה אדם הנברא על הארץ אי אפשר שיוברא בלי שום כח הרע והפסולת כאומרו (תהלים נ"א, ז') הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, וכמאמר חז"ל (ילקוט תהלים רמז תשס"ה) אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהיה צד אחד וכו' על כן אי אפשר לאדם להיות בעולם שלם בלא חטא כלל וכמאמר שלמה המלך ע"ה (מלכים-א ח', מ"ו) כי אין אדם אשר לא יחטא, כיון שמוכרח להיות נולד בכח הרע, ואך זה החטא הוא כדמיון הפסולת הנזכר אשר בעל הכלי מרוצה להיות נופל זה הפסולת ויבוא לו כלי מהנשאר, וזה אמר חטאות נעורי כלומר חטאי אינם כי אם בדמיון נעורת הפסולת הנופל מהכלי שזה בהכרח הוא, והכל צרכי כלי ואין בעל הבית מקפיד על זה, ועל כן גם אתה אל תזכרם כי הם דברים המוכרחים להיות שלא מצדי.
3
ד׳וזה שאמר הכתוב כאן כי יצר לב האדם רע מנעוריו, כלומר הנה הרע בו ממותרות הפסולת הצריכים בהכרח לנער ממנו, כי גם אדם צריך תיקון ומתוך זה עבירה גוררת עבירה ונמשך לבו ברע, ואין צריך לומר מי שאין בו שום חטא כי אם החטאות נעורים האלה מה שבהכרח להיות נעור ממנו ויצא, ודאי חזק לבו בה' ובא בטענת נעים זמירות ישראל חטאת נעורי אל תזכור, ואך הקב"ה ברוב חסדיו לימד זכות אף על הנמשך ממנו רעות אחרות כי חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו (משלי כ"ב, ו') כיון שהורגל בכח התאוה קשה לו לשבר ולהכניע כוחי מורשי תאות חמדת לבבו החזקים בלבו מעת יציאתו לאויר העולם כי הנה בעון יחולל ובחטא יחמתנו אמו ועל כן לא די שהוא ינצל בזכות זה אף לא אוסיף לקלל האדמה בעבורו ובזכותו.
4
ה׳ולא אוסיף וגו' להכות את כל חי וגו'. טעם כפל אומרו לא אוסיף פירש רש"י שהוא לשבועה ועיין בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים מה שהקשה על זה עיין שם. וכבר כתבנו פירוש נכון בזה הכתוב למעלה בפרשת בראשית בפסוק לא ידון רוחי באדם לעולם, ועוד נראה בזה על פי המעשה שהובאה במאמר חז"ל (בראשית רבה ל"ג, א') באלכסנדרוס מוקדן שאזל לאחורי הרי חושך לגבי מלכא קציא וישב שם לראות במשפטי דיניו ובא אחד וטען על חבירו היות שהוא מכר לי חורבה אחד ומצאתי אוצר בגווה ואני לא קניתי האוצר כי אם החורבה והמוכר טען החורבה וכל מה שבתוכה קנית ושאל המלך לאכסנדרוס אילו היה משפט הזה בעירכם איך היו דנין אותו אמר לו היו הורגין זה וזה והאוצר היה נוטל אל המלך. שאל לו המלך, זורח אצליכם השמש אמר לו הן, יורד המטר אצליכם אמר לו הן אמר לו תיפח רוחיה דההוא גברא, לא בזכותכון נחית מטרא ולא בזכותכון שמשא נהיר אלא בזכותא דבעירא דכתיב (תהלים ל"ו, ז') אדם ובהמה תושיע ה', אדם בזכות בהמה תושיע ה' וכו' עד כאן. הרי שלפעמים הקב"ה מרחם על האדם בזכות הבהמות והחיות אשר בארץ ועל כן תחילה אמר הכתוב לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, אשר בעבור זכות האדם לא אקלל האדמה והדרים עליה כמו שפירשנו למעלה, ועוד זאת אעשה שלא אוסיף עוד להכות את כל חי מין החי אשר בארץ כמו בהמות וחיות וכדומה ועל ידי זה ממילא לא אחריב העולם, והאדמה לא תשם (בראשית מ"ז, י"ט), כי בזכותא דבעירא שמשא נהיר ומטרא נחית כנאמר, וגם אדם יוושע כי אדם בזכות בהמה תושיע ה'.
5
ו׳כאשר עשיתי. לכאורה ללא צורך כי מי לא ידע אשר כבר עשה כן, ולפי הנזכר יאמר בזה הדרך לא אוסיף עוד להכות, פירוש להכות תבל ומלואה את כל חי כאשר עשיתי כלומר בעבור החי להיות כל חי כאשר עשיתי שיתקיימו בארץ, ועבורם ינצל גם שאר יושבי תבל כי אדם ובהמה תושיע ה' כנזכר.
6