באר מים חיים, בראשית ט׳:י״בBe'er Mayim Chaim, Genesis 9:12
א׳ויאמר אלהים זאת אות הברית וגו' את קשתי נתתי בענן וגו' והיה בענני וגו' ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי וגו' והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה וגו'. וצריך לדעת כפילת הדברים ושינוי לשון אשר בכל אחד בכתוב הזה, והרואה יראה. ואולם כבר כתבנו אשר הקמת הברית עם נח ובניו היה על שני אופנים. אופן אחד הוא על כל הפורעניות והצרות המתרגשות ובאות לעולם שיזכור להם בריתו וינחם כרוב חסדיו, וזאת היתה באופן שיהיה זרעו אחריו דייקא שילכו בדרכיו, והגם שמצדם לבד לא יהיו ראויין להושיעם מצרתם, יצרף להם הברית הזה שכרת עם נח ובניו ויושיעם למען שמו. ואופן השני היה כריתת ברית רק על המבול או שאר כליון כל העולם בבת אחת שלא יהיה עוד כזאת, וזה בלי שום תנאי ואפילו יהיו הבנים רשעים גמורים שיהיו ראוין לשטפן ולאבדם מן העולם יזכור למו ברית הזה ולא יבוא לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם. ולשני הבריתות האלה נתן ה' אות וסימן והוא אשר נתן הקשת בענן, ונתנו על ב' אופנים הללו. א', שלפעמים יראה הקשת על הארץ ואז ידעו הבריות כי כלה הוא מאת ה' לאבדן בכליון גמור וזה האות להם, לולא שכרת הברית עם נח שלא יאבד עולמו, והב', שלא יֵרָאֶה הקשת על הארץ כי אם ה' הוא שיראהו והוא על אופן שלא יתחייב העולם כלייה חלילה רק שאר צרות ופורעניות ולא יהיה בכוחם לבד שיושיעם ה', ויראה ה' באות הברית ויצרף הקב"ה הברית שכרת עם נח שיזכור צדקתו לבניו לצרף זכותו להם להושיעם.
1
ב׳ובזה יבואו כל הכתובים בביאור נכון, ותחילה אמר זאת אות הברית וגו' את קשתי נתתי בענן וגו' והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן, שְיֵרָאֶה הקשת לבני אדם זה הוא האות שהגזירה מאת אלהים כלה נחרצה לאבד העולם ויושביה ואז וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם, כלומר מה שהיה ביני וביניכם לבד שלא נאמר בו לזרעכם אחריכם כנאמר למעלה ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר. אבל והיתה הקשת בענן כלומר כשיהיה הקשת רק בענן לבד ולא תֵרָאֶה על הארץ ואז סימן היא שמדת הדין לבד הוא הפועל בארץ בצרות ויסורים, ואז וראיתיה לזכור ברית עולם פירוש אני בעצמי אראה אותו לזכור ברית עולם אשר כרתי עם נח לצרף זכותו להם בעת צרתם, וזה אומרו בין אלהים ובין כל נפש חיה וגו', כי זה הברית נעשה על עת אשר תשלוט מדת הדין בעולם לזכור ברית אבות לבנים בין אלהים מדת הדין שיהיה אז בעולם ובין כל נפש החיה שיהיה אז להושיען בעת צרתם, והטעם שבעת אשר הגזירה גדולה להומם ולאבדם ח"ו נראה הקשת על הארץ כדי שידעו הבריות רוב גודל רשעם ויעשו תשובה לפני בוראם, אבל כשהמה ראויין לישועה אף בצירוף אות הברית אין הקב"ה צריך להראותו להם רק הקב"ה רואה אותו ויזכור את בריתו אשר נשבע לאבותינו. וזה ששאל רבי שמעון בן יוחאי לרבי יהושע בן לוי (כתובות ע"ז:) נראתה הקשת בימיך וכו' כי הקשת בענן לרוב הוא, רק שאלו אם נראה אם לאו, ועל כן, על ונראתה הקשת בענן תרגם אונקלוס ותתחזי קשתא בעננא, ועל וראיתיה, מתרגם ואחזינה, והוא דברינו האמורים שבזה הקב"ה בעצמו יראנו ולא יצטרך להראותו לבריות כיון שראויים להקמת הברית מצד עצמן בצירף אות הברית כאמור.
2
ג׳והנה להבין ענין אות הברית שהוא הקשת במעט דמעט לפי קוצר שכלינו, נאמר, כי הקשת הוא היחוד הנוטה לצד החסד כי ענן נקראת המלכות בעת שמקבלת מחסד כנודע, והנה קש"ת הוא ראשי תיבות תק'יעה ש'ברים ת'קיעה היוצאים מן השופר והם בחינת ג' אבות חסד גבורה תפארת היוצאים מן הבינה סוד השופר, וכשהמלכות מקבלת מהם ונוטה אל החסד אז חסדים מתגברים בעולם, וזה שכתוב ונראתה כלומר כֶשֶתֵרָאֶה בעת שהקשת בענן כלומר שחסד גבורה תפארת נוטים אל הענן סוד המלכות, אז וזכרתי כלומר שההנהגה יהיה בבחינת הזכר שהוא החסד, כי כשהיחוד שלם אז גם הנקבה נקראת על שם הזכר, וזה והיתה לאות, והבן. ואמנם בחינת כשנראתה הקשת בענן זה יורה אשר נתחזקה הגבורה כמו החסד ורק שהיא נוטה לחסד והיא בחינת הרחמים ולא יועילו רחמים אלו כי אם מהמלט העולם שלא יהיה המים למבול לשחת כל בשר וזה נעשה בזכות הברית אשר כרת עם נח ונשבע מעבור מי נח על הארץ, ואז נראה הקשת בשלושה גוונין ונוטה לרחמים, אבל כשיהיה הקשת נכלל בענן שהוא גוון החסד, וזה והיתה הקשת בענן בגוון ענן אז וראיתיה שאין צריך להראותו לכל, רק אני בעצמי אראנו והכל בצירוף כריתת הברית שכרת עם יוצאי התיבה ככל הנאמר. ולזה גמר אומר ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקימותי ופירש רש"י הראהו הקשת ואמר לו הרי האות שאמרתי, ורמז לו בזה שני אלה הבחינות כי זאת אות הברית הוא בחינת כשיהיה נראה הקשת על הארץ כי הראהו הקשת כאמור, אשר הקימותי ביני ובין כל בשר, זה יורה על בחינה שאינו רואה הקשת כי אם הקב"ה לבדו וזה אשר הקימותי כלומר לי לבדי ביני ובין כל בשר שלא יראנו אדם כי אם אני כדבר האמור.
3