באר מים חיים, בראשית ט׳:ו׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 9:6
א׳שֹפך דם האדם וגו' כי בצלם אלהים עשה את האדם וגו'. להבין הטעם שאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם מה ענין זה טעם שיהרג ההורג ועוד כי ההורג הוא גם כן אדם הנעשה בצלם אלהים ואם חמור כל כך לאבד צלם אלהים הנה זה שכבר אבד מה שנעשה נעשה, ואיך נאבד בכיוון עוד אדם העשוי בצלם אלהים, והיה ראוי לתת עליו עונש אחר.
1
ב׳ואמנם זה הכל קאי אשלמעלה, למה שאמר הקב"ה יתברך שמו אדרוש את נפש האדם כלומר אני בעצמי אדרוש לפי ערך הנפש, כי ה' הוא הרואה ללבב ויודע גודל חטא כל אחד עד היכן מגיע וכמה וכמה חילוקים יש בין הנפשות ובין איש זר או אחיו כאמור. ואחר כל אלה פן יאמרו הבית דין שלמטה מה לנו לצרה הזאת להרוג את זה ואין אנו יודעין כלל עד היכן הגיע חטאו, ועוד כי זה חמור למאוד להרוג האדם ואיך נכניס עצמנו בדבר חמור כזה, אשר עין לא ראתה שורש נפשו ורק ה' יראה ללבב, ועל כולם אם המשפט הוא רק לפי ערך הנפש, ופן נפש זה ההורג גדול מנפש אשר נאבדה ואין ראוי לאבד נפש יקרה מפני נפש הפחותה במעלה מזה, יבוא מי שלבו שלם בדבר, ויעשה לו משפט הידוע לפני כסא כבודו שהוא רשאי ולא אנו.
2
ג׳ועל כן אמר הקב"ה לא כן, כי כן אמת אשר את נפש האדם אני אדרוש לשלם להורגו לפי ערך נפשו, אבל זה קודם לכל, והתחלת המשפט להיות שפך דם האדם יהיה מי שיהיה אפילו ההורג צדיק, והנהרג רשע. באדם דמו ישפך כלומר בבית דין יהרג כפירוש רש"י כאשר הוא עשה כן יעשה לו ולא יכופר לארץ כי אם בדם שופכו, ובפרט כאשר כתבנו למעלה אשר ודאי זה ההורג בזדון ודאי רשע גמור הוא ושורש נפשו מטה מטה, וראשו תחת ראש הנהרג. ואולם פן תאמרו למה אני מצוה זאת לכם אעשה זאת אני בעצמי לצד רב גודל חומרת הריגת נפש מישראל אף הקל שבקלים, ועל כן אמר כי בצלם אלהים עשה את האדם, וצריך להיות האדם שלם בכל השלימות כי נברא בצלמו, ואם לא ימצא אצלו זאת הבחינה להרוג השופך דמים ולנקום ממכעיסי אל ברוך הוא הרי הוא חסרון שאין חסרון כמוהו, ואף המשפט שלאלהים הוא, צריך להמצא בו כי נעשה בצלם אלהים, וגם כח וגבורה בו לדון דיני נפשות כי נעשה בצלמו ולא יירא לומר מי אני להרוג נפש כי גדלה בחינתו אשר נעשה בצלם אלהים ועל כן על גוף הדבר ששפך דם האדם, באדם דמו ישפך על פי הסנהדרין, אבל נפש האדם אני אדרוש כנאמר.
3
ד׳או יאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם. על דרך אומרם ז"ל (שבת קנ"א:) אין חיה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לו כבהמה, כי כל עוד שצלם אלהים הוא על האדם הרי עשאו הקב"ה פטרון ומושל על כל הבהמות וחיות כנאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו', ואיך לא תפחד החיה מגשת אליו להורגו, ואך כאשר מוּסָר מן האדם צלם אלהים על ידי חטאיו אז נעשה כבהמה שהחיה טורפתו ואכלתו, וידוע אומרם ז"ל (שם) תינוק בן יומו חי אין אתה צריך לשומרו מן העכברים וכו' והכל מפני המורא שהטביע הקב"ה בלב הנבראים מפני צלם אלהים, ולזה אמר כאן כי בצלם אלהים עשה את האדם שחוזר למה שלמעלה שאמר מיד כל חיה אדרשנו ופירש רש"י לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות וכו' לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות וזו היא אזהרתן לומר הרי בצלם אלהים עשה את האדם מה שאין כן בחיה על כן היא מוזהרת שלא לפגוע בו אדרבה הנה היא מסורה לו למלאכה ולאכילה ומכל שכן שלא תמשול עליו כדבר האמור.
4