באר מים חיים, בראשית ט׳:ח׳Be'er Mayim Chaim, Genesis 9:8
א׳ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר וגו'. לאמר זה אין לו פירוש כי למי יאמרו לבהמות וחיות, גם מלת אתו לכאורה מיותר, ונראה לפי שמצינו כמה פעמים בענין הנבואה לפעמים שאין חזון נפרץ, וכשיבוא מי שראוי לכך להיות נתגלה הנבואה אז על ידו יתגלה גם לשארי הנביאים שלא היו כדאי לכך לבדם, כמו בני הנביאים אשר היו בימי אליהו שבעוד שהיה אליהו בעולם אמרו אל אלישע (מלכים-ב ב', ה') הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך, ואחר כך כשעלה אליהו בסערה השמים אמרו אליו (שם ט"ז) הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדוניך פן נשאו רוח ה' וישליכהו באחד ההרים. כי אחר שעלה אליהו נגנזה הנבואה מהם. וכן בשלוחי שאול המלך שניבאו כשהיו בין הנביאים וכן שאול גופא גם כן ניבא ביניהם עד שתמהו ואמרו הגם שאול בנביאים (כמו שכתוב שמואל-א י, י"א) וכן כאן לפי שנגלה הנבואה אל נח נגלה גם לבניו אגבו, וזהו שאמר הכתוב ויאמר אלהים אל נח, שעיקר האמירה נתגלה לנח כי הוא היה ראוי לכך, ואגב זה גם ואל בניו אתו לאמר שגם להם נתגלה האמירה מאת ה' בשביל שהיו אתו, והאבות סימן לבנים אשר,
1