באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ד׳Be'er Mayim Chaim, Leviticus 16:4
א׳ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה'. (שלכאורה יתור דברים יש כאן במה שכפל לומר להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' ואמנם) כלל בזה שני הבחינות הנזכרים. ועל זה שעסק בקודש במחנה אמר שעל כל פנים לא הביאו להיות קרבן לה' לשמו יתברך רק בשביל עצמו. ועל השני אמר שאפילו לפני משכן ה' לא הביאו שלא השכין כלל את ה' בתורתו ומצוותיו לחשוב על כל פנים שהוא עובד עבודתו והוא ישלם לו רק כיוון להבלי שטותיו להתגאות ולהתפאר. ולא שכן עליו שם ה' כלל. ולזה אמר דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש וגו'. (שלפום ריהטא אין מובן במה שאמר דם יחשב דם שפך והיה די לומר את אשר נחרץ משפטו והוא ונכרת האיש וגו' ולא יותר ולדברינו נכון יהיה כי) פירוש לא די שלא הביאו קרבנם לה', וה' אינו מקבלו ברצון. כי עוד דם יחשב להם מה שדם שפך ונכרת האיש ההוא וגו' פירוש גם מה שנגרם על ידי הרע שלהם לאחרים שהצטרף להם וגרם להם לעבור עבירות בפועל שנכרת האיש ההוא בחטאו. הנה דם הזה מה שהתחייב האחר בנפשו, יחשב לאיש ההוא כאילו הוא שפך דם הזה וגרם לו שיכרת מעמיו. כיון שבהצטרף רעתו נתחייב זה להיות נכרת בחצי ימיו.
1
ב׳ועוד יאמר דם יחשב וגו' דם שפך וגו'. פירוש אם גרם רעתו רעה לאחרים עד שעל ידי שניהם הרג האחר אחד מישראל ושפך דמו. הנה דם יחשב לאיש ההוא מה שחבירו דם שפך בפועל ונכרת האיש הנהרג מקרב עמו. דם הזה יחשב גם אליו כאילו הוא שפך דמו כיון שמצדו נגרם שהיה לו למסייע כאשר אמרו בכמה מקומות כאילו שופך דמים. כי אם רעתו גורם לאחר שישפוך דם, נעשה כאילו הוא השופך מצד השותפות שלו כאשר אמרנו והוא הדין לכל שאר עבירות כאמור. ולזה גמר אומר,
2