באר מים חיים, ויקרא ט״ז:ח׳Be'er Mayim Chaim, Leviticus 16:8
א׳ואלהם תאמר איש איש וגו'. הפסוק הזה מיותר כולו כי כבר נאמר למעלה. וחז"ל (זבחים ק"ט.) דרשוהו למעלה אברים בחוץ בלא שחיטה עיין שם. ולפי דרכינו שהתורה רמזה במי שעוסק בקדשים בחוץ דהיינו מחשבה שלא לשם שמים שהוא מחשבת הגיאות והפניות עטרה להתגדל בה ואז מכח הרע הזה שיש לו כח לשוטט בעולם מפני התערבותו במצוות ה' ימצא לפעמים שישתתף עם עושי הרעה לסייע להם לעבור עבירות בפועל ממש ואז דם יחשב לאיש ההוא פירוש מה שגרם זה המתעסק בקדשים בכח רעתו, להיותו זה העובר בפועל מתחייב בנפשו על עוונותיו, זה הדם יחשב לאיש ההוא הגורם כל זה בכח הרע שעירב עם הקדושה עיין שם. ולזה אחר שאמר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם כנזכר למעלה שהזובח בחוץ ח"ו נאחזין שם בחינת הקליפות ח"ו המכונים על שם שעיר החטאת אמר כאן כי לא יחשבו אלו העוברים בפועל שהמה פטורים מכל וכל כיון שדמם על ראש הגורם להם ובראשו נגעו ואין להם בזה. לא כן כי ואליהם תאמר פירוש אל אלו העוברים בפועל תאמר כי איש איש וגו' אשר יעלה עלה או זבח וגו' כי יעלה עלה בחוץ על פני השדה ששם הרגיעה שידה ולילית וכל כת דילהון ושם יעלה הזבח ח"ו לבחינת השעירים והוא רומז על בחינת עבירה בפועל אשר יזבחו לשדים לא אלוה. ולזה אמר כאן לשון יעלה שהוא עיקר העבודה לא כשחיטה בחוץ הנאמר למעלה שאין זה עיקר העבודה והוא הרמז על התערבות מחשבות לא טובות בחינת הרע אבל כאן אמר שיעלה בחוץ במקום השעירים והוא רמז אל העבירה בפועל. לא יחשבו שהם יהיו פטורין על עברם פי ה' כיון שחטאתם סובב הולך על ראש שממנו יצמח הרע. כי ונכרת האיש ההוא מעמיו שהוא מתחייב בנפשו בפועל ממש כשם שעבר עבירה בפועל כי למה הלך הזרזיר אצל עורב וכו' מפני מה נדבק הרע דוקא בו משאר אנשי ישראל הכשרים אם לא מפני שהוא מינו ובו נשרש שורש פורה ראש ולענה בלבבו מאז ועל כן גם הרע הזה היה מסייע לו לעבור העבירה ועל כן שניהם מתחייבין. רק זה מתחייב כרת בפועל כשם שעבר בפועל, ועל זה סובב עוון דמו של זה שנכרת מן העולם בעזר הרע שמאתו. ותמים דעות ברוך הוא ידע במה ליפרע ממנו בכדי לנקותו ולטהרו מכל חטא ועוון להביאו לחיי עולם הבא כדבר האמור.
1
