באר מים חיים, ויקרא י״ט:ב׳Be'er Mayim Chaim, Leviticus 19:2
א׳דבר וגו' קדושים תהיו וגו' כי קדוש אני וגו'. הקושיא מפורסמת בטעם אומרו כי קדוש אני וגו' כי היוכל אדם להיות כאלהים להתקדש כקדושתו. והנראה בזה על פי המבואר בדברי הרשב"י זלה"ה (פרשת אמור צ"ג. ברעיא מהימנא) וזה לשונו: קדש איהו סטר עילאה וכו' ואי הכי אמאי איקרי לעילא קדוש דהא תמן ו' לא אשתכח אלא רזא הכי היא וכו' וכיון דישראל קא מקדשי סלקי מתתא לעילא יקרא עילאה עד דאסתלק ו' רזא דשמים וכו' וכדין איקרי קדוש וכו' עד כאן. הראת לדעת כי לא יצויר אמירת קדוש למעלה אם לא אחר שישראל עולין למקום הקדש בלא ו' ואז נעשה קדוש בו'. ובזה נכון מאמר חז"ל (חולין צ"א:) שאין המלאכים אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה כי אי אפשר להם לקרוא זה אל זה ולומר קדוש בלתי אמירת ישראל תחילה שעל ידם נעשה מלת קדוש על מכונו. ועל כן צוה הקב"ה לישראל ואמר להם (שמות כ"ב, ל') ואנשי קדש תהיון לי כי החיוב על ישראל לראות לטהר מלא קומתם ולקדש כל רמ"ח אבריהם וגידיהם שיהיו ראוין לעלות למקום הקדש ואז יתקדש הקב"ה בפי צבא מעלה לומר קדוש קדוש קדוש אשר אי אפשר זה להיות בלתי עליית ישראל קודם לשם. וזה שאמר הכתוב כאן קדושים תהיו שאתם תתקדשו ותטהרו עד לבוא למקום הקדש בלא ו' והטעם כי קדוש אני ה' אלהיכם פירוש כי מה שאני נקרא קדוש בשמי השמים בו' הוא על ידי שאני ה' אלהיכם במה שאתם עולים לאתר דנקרא קדש ונעשה על ידי זה קדוש. ועל כן צריכים אתם להתקדש להיות ראוין לגשת אל הקדש ולזה אמרו חז"ל (ברבה כ"ד, ט') קדושים תהיו יכול כמוני תלמוד לומר כי קדוש אני ה' קדושתי למעלה מקדושתכם. לכאורה מנין היה ההוה אמינא לסבור מתיבת קדושים תהיו לבד שיהיו קדושים כה'. ועוד איך מרומז באומרו כי קדוש אני וגו' שקדושתו למעלה מקדושתכם כיון שבשתיהם נאמר מלת קדש בשוה. ואכן כי לפי שנאמר במקרא קדֹשים בלא ו' והוא מקום גבוה עד מאוד מאוד. ואמר הקב"ה אפשר תסברו שבשביל זה אני אומר קדֹשים בלא ו' שרצוני שתתקדשו כמוני ממש ויהיה מענה בפיכם מי יוכל להיות קדוש כה' להיות נדמה המלובש בחומר להמופשט מכל גשם וצורה. לא כן כי רק לזה אני אומר קדושים תהיו לצד שקדושתי למעלה מה שמלאכי מעלה מקדשין אותי וקרא זה אל זה ואמר קדוש הוא מקדושתכם כנאמר ואתם מוכרחים לעלות תחילה למקום הקדש שיהיה נעשה על ידי זה קדוש וזה אומרו כי קדוש אני וכו' כמדובר. ואם תעיין עוד ברעיא מהימנא שם מבואר שהקדושה גופה בלא ו' הנעשה למעלה הוא מקדושת ישראל שעולים עד שם ולזה גם כן יאמר קדושתי למעלה היא רק מקדושתכם שהקדושה גופה מכם הוא ועבור זה יצרתי אתכם ואני נותן לכם כח לזה לעלות לקדש ועל כן קדושים תהיו החיוב עליכם להתקדש כזה. ולזה אני אומר קדושים תהיו אבל לא בשביל להיות כמוני כי אין קדוש כה' ואמנם מה שאמרו חז"ל (בתורת כהנים פרשה זו) הוו פרושים מן העריות. הוא גם כן על הדרך המבואר ברעיא מהימנא שם וזה לשונו: כיון דאיתנהר בסופא וכו' ואיקרי קדושה וכו' הרי אשר היחוד המדות עד מדת המלכות נקרא קדושה וזה לעומת זה בקליפה נקרא השפעת שפע הרע בתאות הזנות קָדֵש. ועל כן הזהירה התורה (דברים כ"ג, י"ח) לא תהיה קְדֵשָה ולא יהיה קָדֵש מבני ישראל וגו'. ולזה כאשר אמר הכתוב קדושים תהיו שישראל יראו להרבות הקדושה בעולם ולהתקדש עצמם, ממילא האזהרה בזה שיהיו פרושים מן העריות שהוא הצד האחר שבקליפה נגד הקדושה, ורק יתקדשו עצמם בכל בחינות הקדושה למעלה למעלה ועל כן בכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כמאמר חז"ל (ויקרא רבה כ"ד, ו' הובא ברש"י) כי את זה לעומת זה עשה אלהים והפורש עצמו מגדר ערוה נכנס בגדר הקדושה כאמור.
1
ב׳עוד יאמר הכתוב קדושים תהיו וגו'. על דרך שביארנו במקום אחר בפירוש מאמרם ז"ל (יומא ל"ט.) אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו מלמעלה הרבה וכו' ולכאורה אומרם מלמטה ומלמעלה הוא ללא צורך והכל יודעים שהאדם הוא למטה והקב"ה מלמעלה. ואכן כי הן אמת עיקר הקדושה הוא במה שהקב"ה משפיע עליו אור קדושתו יתברך בחיות הרוחניות אורות המוחין הגדולים ומאיר ומקיפו בענן אורו יתברך כמו שאמר הכתוב (איוב ל"ז, י"א) יפיץ ענן אורו, ומסתירו בסתר כנפיו עד שנמצא שהוא ממילא קודש לה' ומופרש ומובדל מכל דברים החיצונים כי אור קדושת ה' מקיפו מכל צד וזר לא יקרב אליו כי קדוש הוא וממילא הוא מובדל ומופרש מכל בחינות תאוות עולם הזה ומחמדיו ולא יתאו למטעמותיו ולא יחפץ בנופת צופיו כי אור חיות ה' שורה בקרבו עד שלבבו וכל אבריו אינם פונים רק לה' ותמיד בוערים וחושקים ומתלהבים ודורשים ומבקשים איך לעשות נחת רוח לפניו יתברך ולעבדו באהבה ויראה. ואפילו בעת עוסקו בדברים התחתונים מאכילה ושתיה וכדומה מכל דברי עולם הזה אינו מרגיש כלל בטעמיהן בשום אופן בעולם כי לבבו בוער בו לדבר אחר לעובדו יתברך. וכמו אדם אשר יזדמן לו משא ומתן גדול שיודע שירויח על ידו הון רב אז אפילו בעת אוכלו אינו טועם מאומה אם אוכל אם לא כי לבבו טרודה ומהומה בהמשא ומתן ההוא איך לעשותו ואנה לרוץ אחריו ולא יערב לו אכלו בפיו. וכן הדבר הזה לצד בעירת אש בלבבו איך לדרוש ה' ולעשות נחת רוח לפניו אינו טועם מאומה מכל מעדני עולם. ואור הקדושה הזו היא הבאה מלמעלה מאור ה' ואינו ביד האדם. ואך כי הוא יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים ומצדו יתברך אין שום מניעה להרבות אור קדושתו על כל אדם מישראל ורק אם גוף האדם אינו מזוכך ומטוהר מכל טינופת תאוות הבלי עולם הזה וממלא את תאותו בכל דברים החיצונים באכילה ושתיה ומשגל וכדומה. וכל התאוות האלה למלאות תאותו הוא מבחינת הסטרא אחרא והחיצונים והקב"ה הוא עוצם עיניו מראות ברע ולא תוכל אור הקדושה להיות חופף על האדם הזה לרוח הטומאה השורה עליו ממילוי תאות החיצונים, ובפרט אם יש בידו עוון. שכל עוון הוא קוץ ממאיר וסילון מכאוב להשראת שכינתו יתברך על האדם. ועל כן הקדושה בורחת מאדם הזה ולא תשרה עליו עבור טומאת הקליפה אשר עליו כמאמר חז"ל (עבודה זרה ה'.) כל העובר עבירה אחת מלפפתו ומוליכתו וכו' רבי אליעזר אומר קשורה בו ככלב וכו' עד כאן. ולזה אמרו אדם מקדש עצמו מעט מלמטה פירוש בדברים שלמטה מכל תאוות הגופניות שלא למלאות תאותו מהם, ולזבוח יצרו תמיד בעת תוקף התאוה לשבור לבבו בקרבו וימשוך ידו ממנה ולהיות עוסקו בדברים ההם על צד הקדושה והטהרה כאשר ביארנו כמה פעמים ובפרט בחיבורנו סידורו של שבת (שורש החמישי ענף א' ב' וג') ומכל שכן בשמירת חטא ועוון להשמר אפילו משוגג בכל כוחו ומכל שכן ממזיד ח"ו ואז הקב"ה מקדשו מלמעלה באורות הקדושה אורות פנימים ומקיפים מכל צד כי הוא יתברך חפץ מאוד לקדש האדם, ותיכף כאשר ימצא לו מקום מזוכך מעט שיוכל להופיע עליו באורו ודאי מקדשו ומטהרו ומפיץ עליו ענן אורו יתברך כאשר יוכל שאת.
2
ג׳וזה אומרו קדושים תהיו. כי ידוע שקדושה הוא גם כן מלשון הזמנה והכנה (כמו שכתבו התוספות קידושין ב':) פירוש שאתם לא תעשו כי אם לראות שתהיו מוכן ומזומן לאור הקדושה שתוכל לשרות עליכם. כי קדוש אני ה'. פירוש כי אור הקדושה, אני ה' נותן על האדם לקדשו בהופעת אורי, ואתם לא תעשו כי אם להיות מוכן ומזומן אל הקדושה בפרישות תאוות עולם הזה שיוכל אור הקדושה לשרות עליכם ואז אקדש אתכם בכל אופני אור הקדושה. או כה יאמר לפי הנזכר. קדושים תהיו פירוש שאתם תראו להכין ולהזמין עצמיכם אל הקדושה בפרישות והבדלת דברי עולם הזה (כי קדושה הוא מלשון הבדלה גם כן כמו שכתוב בתורת כהנים והובא ברש"י ז"ל ריש פרשה זו ועיין שם בשפתי חכמים) והטעם כי קדוש אני ה' ואין אני יכול לשרות בלב המטונף מכל טינופי תאוות העולם. ועל כן תראו להיות מובדלים ומקודשים לשמי שיוכל אור קדושתי להיות חופף עליכם. ועל כן סמך הכתוב לזה ואמר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו וגו' מה שלכאורה אין שייך יראת אב ואם לקדושת האדם. ואכן הנה נודע אשר אור הקדושה שהקב"ה מקדש את האדם מלמעלה באורות פנימים ומקיפים הוא בבחינת אבא ואימא הנקראים קדש ומקרא קדש כנודע ועל כן אמר איש אמו ואביו תיראו שכל איש יהיה ירא מאביו ואמו. שלא תוכל אור הקדושה מאבא ואימא לשרות עליו אם יטנף עצמו בהבליו. ולזאת יחרד וילפת לראות להכין ולהזמין עצמו בקדש שיאיר אור אביו ואמו עליו. וגם את שבתותי תשמרו שתשמרו עצמיכם שתוכלו לקבל אור קדושת שבת שאור הקדושה שופע בו מאוד עד שנקרא שבת קודש. והכל אם תשמרו עצמיכם מהשראת רוח הטומאה, ודאי ישרה עליכם אורות הקדושה. ואפשר לזה אמרו חז"ל (שבת קי"ח:) אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות וכו' ושוב אמרו שם אלמלי שמרו שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון. כי האמת הוא שבודאי בשמירת שבת אחד על נכון יש בו די לגאולתינו ופדות נפשינו ואכן כי אי אפשר לשמור השבת ולקבל אורו על נכון אם לא תוקדם לו ההכנה הנכונה והזמנה בקדושה בטהרה ולזה אמרו שתי שבתות כי כאשר ישמור האדם בכל הששת ימים מעט אור הקדושה שקיבל בשבת העבר שלא יפגום ותנוח עליו האור בכל ו' הימים זה יהיה לו הכנה והזמנה טובה לשמירת שבת ולקבלת אור שבת הבאה על נכון. ולזה אחר אומרו קדושים תהיו בבחינת ההכנה והזמנה אמר את שבתתי תשמרו שני שבתות הרומז לבחינת ההכנה והזמנה בכדי לשמור ולקבל אור קדושת השבת על נכון כדבר האמור.
3
ד׳גם יתבאר הכתוב על פי מאמרם ז"ל (ויקרא רבה כ"ד, ח') וזה לשונם: בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות מה הקב"ה עושה נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל. ולהבין למה שתים בראש ישראל. נראה כי מודעת לכל משכיל שדבר שבקדושה צריך קודם הזמנה בפה להזמין הקדושה על הדבר הזה בפיו ובזה מסלק הסטרא אחרא וכל דבר רע מן הדבר הזה ואז תוכל לשרות הקדושה על הדבר ההוא. שעל כן היה צריך הקרבן הפרשה קודם שיאמר בפיו הרי זה חטאת כמו שכתב הרמב"ם בתמיד ושאר קרבנות הכל בכדי להשרות הקדושה עליו קודם ולגרש על ידי זה כל בחינות הסטרא אחרא המלאים בכל חללי דעלמא. ולזה אמר הקרא והתקדשתם והייתם קדושים. שאתם צריכים תחילה להזמין עצמיכם לקודש ואחר כך והייתם קדושים שתוכל הקדושה לשרות עליכם. ועל כן שתים בראש בני ישראל. כי הם צריכים שני קדושות. שיהיו מזומנים תחילה לקודש ואחר כך הקדושה גופה. ועל כן אמר הכתוב קדושים תהיו לשון רבים פירוש שני קדושות יהיה בכם. אחד הזמנה בכדי להסיר הרע מדבר ההוא והב' הקדושה עצמה. ולזה סיים כי קדוש אני ה' ואי אפשר לי לשרות על דבר אשר לא מוסר מרע. ועל כן אמרתי בכפילא קדושים תהיו כאמור.
4
ה׳או יאמר קדושים וגו'. כי ידוע אשר מדה התחתונה נקראת ים בסוד (קהלת א', ז') כל הנחלים הולכים אל הים כי כל המאורות ומדות העליונים מאירין ומשפיעין אליה להניח ברכה אל ביתם בית המלכות ואשד הנחלים הללו הוא בחינת המתקת הדינים כי נחל הוא ראשי תיבות נ'צר ח'סד ל'אלפים כנודע והמתקה הזאת היא בכדי שכאשר יומתק דיניה יוסר ממנה כל בחינת יניקות החיצונים והסטרא אחרא ואז תהיה טהורה וראויה לזיווג כמו שכתוב בכוונת וטהר לבנו לעבדך באמת וכבר כתבנו למעלה שזיווג ויחוד הזה נקרא קדושה כי זה הוא אור הקדושה עיין שם. וזה אומרו קדושים תהיו. פירוש שתראו להתהוות בחינת קדושים שהוא קדשים שים התחתון יהיה נעשה בבחינת ים החכמה ולקבל אור המוחין הגדולים מבחינת קדש על ידי טהרתה וקדושתה מטומאת בני ישראל שיוסר ממנה כל בחינת הדינים והגבורות שמזה בא יניקת החיצונים. ולזה סיים כי קדוש אני ה' פירוש שבחינת הוי"ה המהוה מקדש לבחינת אני שהוא מדת המלכות מקודש הקדשים להיות פיה פתחה בחכמה הנקרא קודש רק שצריך שיוקדם לזה המתקת הדינים וזאת מוכרחים אתם לעשות להיות קדושים תהיו כאמור. וזה אמת ונכון.
5
