באר מים חיים, ויקרא כ״א:א׳Be'er Mayim Chaim, Leviticus 21:1
א׳אמור וגו' ואמרת וגו'. ידוע מה שדרשו חז"ל (יבמות קי"ד.) לישב כפל לשון אמר ואמרת. ואפשר עוד על דרך מאמר חז"ל (בתורת כהנים והובא ברש"י ז"ל ריש פרשת אחרי מות) משל לחולה שנכנס אצלו רופא אמר לו אל תאכל צונן כו' בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן כו' שלא תמות כדרך שמת פלוני זה זרזו יותר מן הראשון. ולזה גם כאן שבא הכתוב להזהירם במצוות המיוחדות להן שלשאר בני ישראל אין איסור בזה הזכיר להם תחילה ענין בני אהרן מה שקרה להם כאשר לא שמרו פי ה' אף שהיו גדולים מאוד יותר ממשה ואהרן (כמאמר חז"ל בתורת כהנים הובא ברש"י פרשת שמיני י', ג') עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך וכו' והיו בני אהרן ממש שזכות אבותם מסייעתם וכל זה לא הועיל להם ונתחייבו בנפשם כשנכנסו למקדש פרועי ראש או שתויי יין כמאמר חז"ל שם כי טומאת מקדש וקדשיו חמור מאוד בעיניו יתברך. ומהם יראו שאר אחיהם הכהנים הקטנים בערכם לשמור דרך ה' במצוות הללו כי נפשם בזה. ולזה אמר הכתוב תחילה אמור אל הכהנים בני אהרן. פירוש תחילה תזכיר להם ענין בני אהרן ואת אשר קרהם ואחר כך ואמרת אליהם לנפש לא יטמא וגו' ובזה תהיה האזהרה גדולה אליהם שלא ימותו כבני אהרן. (ואולי ירמוז זה במאמר חז"ל אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. שלכאורה היה להם לומר שיזהירו גדולים את הקטנים. אכן יכוונו שהקטנים יזהרו בדבר עבור מה שקרה להגדולים. וזה להזהיר גדולים על הקטנים שיזהיר במקרה הגדולים על הקטנים שישמרו את נפשם שלא יקרה להם כמותם. והכל כי מצוות המקדש חמור בעיניו יתברך ביותר ויותר ויעניש הגדולים ומכל שכן הקטנים ח"ו) ולזה אמר לנפש לא יטמא וגו' ולא אמר למת לא יטמא וחז"ל (בתורת כהנים ריש פרשה זו) אמרו לרבות דם וכו' ולדברינו צוה להם לומר לצד גדולת קדושתם לנפש של עצמם לא יטמאו בעמיו כלומר גם בדברים שמותר לעמיו שלא הוזהרו ישראל על זה אבל הוא צריך ליזהר ביותר ויותר כי שפתי כהן ישמרו דעת גם בדברים שמותר לישראל כי ריבה בהן הכתוב מצוות יתירות כמאמר חז"ל (יבמות ה'.) כי כל דבר שיהיה יותר זך ונקי תתפוס בנקל מהכתמים ביותר ויותר וכן נפש הכהנים לפי שהם זכים ומאירים ביותר יטמאו יותר בדבר מן הדברים.
1
ב׳או יאמר אמר ואמרת וגו'. על פי אשר ביארנו במקום אחר מאמר רבי טרפון (ערכין ט"ז:) בדור הזה אין תוכחה אדם אומר לחבירו טול קיסם מבין עיניך אומר לו טול קורה מבין עיניך. והענין כי ידוע אשר נשיא יחטא לאשמת העם פירוש אם יחטאו העם בעבירות ואשמות ממילא יגיע זה גם לראש הדור ההוא הנשיא בעמו להיות גם הוא יחטא במעט מן המעט כי כל ישראל גוף אחד הם. ויש מהם בבחינת הראש הנקראים ראשי אלפי ישראל ויש בבחינת העינים הנקראים עיני העדה, והמוני העם הם מאברים הפחותים כמו הרגלים והעקבים וכן בכל אבר ואבר. אבל כולם גוף אחד הם ברמ"ח אברים ושס"ה גידין. ואפשר לזה אמר הכתוב (דברים ז', י"ב) והיה עקב תשמעון וגו' כלומר כשגם בחינת העקב שבישראל שהוא המדרגה התחתונה שבכולם ישמעון לדברי ה' ואז כל ישראל על צד השלימות ושמר ה' אלהיך וגו' ואהבך וברכך וגו'. כי כל עוד שאין כל ישראל על השלימות אז גם המובחרים והראשים שבישראל אינם בשלימות ואי אפשר לירד הברכה על מכונה כי אין הברכה שורה כי אם על דבר השלם. אבל כאשר והיה עקב תשמעון אז תרד הברכה בשמחה ובנחת לשיעור קומת כלל ישראל. ועל כן אמר תחילה והיה שהוא לשון שמחה כמאמר חז"ל (רבה פרשת לך מ"ב, ב') וזה הוא תכלית כל החדוות והשמחות שיתוקנו גם בחינת העקבים שבישראל שבזה תלוי כל גאולתינו ופדות נפשינו שעל כן נקרא עיקבא דמשיחא. וכאשר יתקנו העקב שבישראל תיכף יבוא משיח לגאלינו כידוע. ועל כן אמרו חז"ל (סנהדרין י"א.) ראוי היה שמואל שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו אלא שאין הדור ראוי לכך. הראת לדעת כי עבור שמץ הדור לא היה יכול להשיג שמואל המדרגות הגבוהות כי הוא גוף אחד עם כל ישראל שעבור זה כל ישראל ערבים זה לזה לפי שהם גוף אחד. ולהיפך אמרו חז"ל (ברכות ל"ב.) במשה רבינו כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וכו' כי כשכלל ישראל עושים הטוב ממילא יגיע זה גם לראשי הדור שיעלו במעלות רבות ונכבדות. כי הם אחד ממש. ועל כן לך ראה מהפתיות ושטות הגדול שעושים בני אדם שרודפים להנקם מחבריהם ולעשות בהם דין במכות ועונשים או בהפסד ממונם אם עשה לו חבירו איזה רעה לפי הוכחתו ואומדן דעתו. ואיך לא יתן דעתו כי את עצמו הוא מכה לא חבירו כיון שכל ישראל גוף אחד הוא. וכשחבירו יוכה גם לו יגיע הכאב. ואם לא עכשיו, יגיע לו אחר זמן כיון שאחד הם. מי ראה אשר אם יקרה שיד האדם יכה אותו על ראשו או על רגלו בשוגג או במזיד וירצה האיש הזה להנקם מיד הזה להכותה מכה רבה על אשר הכתה אותו. הלא ודאי אין סכל בעולם אשר יעשה זאת. והן רבים עתה העושים זאת לחבריהם שהם גוף אחד ממש רק שזה יד וזה רגל וכדומה ומיסרים אותם ביסורים ולחכמים בעיניהם יחשבו, הכל כידוע.
2
ג׳ונחזור לענין. כי אם יחטאו המוני העם יגיע מזה לראש הדור גם כן. ואך להם יקרה זה הדבר במעשה בפועל ממש שיבואו לידי עבירה ויגיע מזה לראש הדור בדקה מן הדקה במחשבה קלה שיחטא בזה. וכן הוא גם כן להיפך כשיהיה ההתחלה מראש הדור והוא יחטא בדבר קל במחשבתו יגיע מזה להמוני העם לבוא על ידי זה לידי עבירה בפועל רחמנא ליצלן כי הם לפי ערכם ועבות גופם יתעבה אצלם העבירה להעשות ממחשבה מעשה כנודע. ועל כן הראש הדור המוכיח אומר לאיש המוני טול קיסם מבין עיניך פירוש שזה הקיסם שהוא העבירה קלה שבאתי לידה במחשבה קלה זה הוא מבין עיניך שעל ידך באתה זאת לידי מעוברך בפועל ואנכי מידי מעשה יצאתי מידי הרהור לא יצאתי. והוא משיב טול קורה וכו' פירוש זה הקורה העוון הגדול שבאתי לידה לעבור בפועל זה הוא מבין עיניך שאתה עברת במחשבה ובאת אצלי בפועל. והנה נודע שכהן רומז אל העובד שהוא העובד עבודת ה' ביותר מהמוני עם ישראל כמאמר הכתוב (מלאכי ב', ז') שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וגו' וכן באמת נשמת כהני ישראל הם יותר גבוהים מנשמת פשוטי ישראל כל אחד לפי ערכו.
3
ד׳וזה שאמר הכתוב תחילה אמר אל הכהנים בני אהרן פירוש הן הכהנים העובדים בבית המקדש משבט לוי והן כהני ה' מישראל שעובדים את ה' בבחינת הכהן לעבוד ולמשא אמור להם לעצמם שיזהרו בשמירת מצוות ה'. עוד ואמרת להם לנפש לא יטמא בעמיו. כלומר עוד צריכים להוסיף שמירה על שמירה שלא יטמאו נפשות ישראל בעמיו הפחותים. כי כשהם יבואו לידי חטא קל דקה מן הדקה ח"ו יגיע מזה לטמא נפש ישראל במעשה בפועל ועל כן בכפילא אמור להם ליזהר בשמירת מצוות ה'. אחת מצד עצמם שלא יחללו קדושתן והשנית שלא יטמאו בעמם נפשות ישראל הפחותים. ולזה אמר לנפש כי כהני ה' וראשי הדור הם אשר ישיגו לבחינת הנשמה שהוא מדריגה היותר גבוה. אבל המוני עם הפשוטים שורשם בבחינת נפש לבד ועל כן לנפש לא יטמא כי זה העלול לחטוא במעשה כי נפש הוא בעשיה וכשלא יזהרו היטב הדק יסאבו נפש מישראל. ועל כן אמרו חז"ל להזהיר גדולים על הקטנים שהגדולים יזהרו עבור הקטנים שלא יגיע להם פגם מחמתם ח"ו.
4