באר מים חיים, ויקרא ט׳:ג׳Be'er Mayim Chaim, Leviticus 9:3
א׳ואל בני ישראל תדבר וגו' קחו שעיר עזים וגו'. יש לדעת מפני מה נשתנה אמירה זו מכל האמירות שבתורה מה שלא אמר משה בעצמו לישראל ואמר לאהרן שהוא יאמר לישראל. והנראה כי הנה בשני דברים היה הקב"ה מראה לישראל שנתרצה להם על מעשה העגל. אחת, במה שנתגלה כבודו על המשכן וירא כבוד ה' אל כל העם, ראו כולם כי נתרצה כמאמר חז"ל בילקוט (רמז תי"ד) משל למלך שנשא אשה והיה מחבבה ביותר כעס עליה כו' כך הקב"ה חבב את ישראל כו' עשו העגל אמרו אומות העולם אין הקב"ה מתרצה להם עוד כשעמד משה ונתפלל עליהם אמר לו הקב"ה סלחתי כדברך ולא עוד אלא שאני משרה שכינתי עליהם וביניהם והכל יודעים שסלחתי. והשנית, בהקרבה הזו האמור כאן כמאמר חז"ל (ילקוט רמז תקכ"א) יבוא שעיר ויכפר על מעשה שעיר עגל על מעשה עגל שור על מעשה שור וכו' תדעו שנתרצה הקב"ה וכו' עבירה שאתם מתיראים ממנה כבר נזבחה שנאמר לזבוח לפני ה' וכו' הרי שגם על ידי הקרבת הקרבן הזה הראה הקב"ה שמחל לישראל. והענין מה שהראה זאת בשני דברים, כי נודע מה שאמרו חז"ל (עבודה זרה ד':) לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה אלא להורות תשובה כי על ידי זה שכיפר להם הקב"ה על ידי התשובה ידע כל חוטא שכשיעשה תשובה יתכפר לו. והנה תשובת ישראל לא מצינו כי אם במקום הזה שהקריבו קרבנות על חטאם לעולה ולמנחה ולחטאת ולשלמים כמפורש בכתוב. ונודע מה שמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל (בהלכות מעשה הקרבנות סוף פרק ג') שבעיקר הקרבת הקרבן היה צריך להתוודות עליו ולעשות תשובה באמת לפני המקום עיין שם. ובודאי כמו כן עשו ישראל ועשו תשובה מקירות לבם ובזה נתכפר להם. והנה גם קרבן אהרן מה שהקריב ביום הזה עגל לחטאת היה גם כן להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה כפירוש רש"י וכמו שמבואר למעלה. והוא ודאי אשר ידע כל אופן כפרת חטא על ידי הקרבן במקור התשובה ממורשי לבב, ועל כן צוה משה לאהרן שהוא יאמר לבני ישראל הצווי הזה של הקרבת קרבנותיהם בתשובה לכפרת חטא כדי שהם ימשכו אחריו ויעלו עמו בתשובה ובכפרה לדעתו דעת הקודש אשר גם הוא עושה כמעשיהם. וגם הוא בעת אומרו אליהם יאמר להם כל אופן הכוונה בהבאת קרבן הזה לי ולכם שהוא התשובה השלימה ושברון לבב שיהיה לרצון לפני ה'. וגם שישראל לא יבושו מאהרן כאשר יזכיר להם חטאם מה שאין כן אם היה משה אומר להם אופני החטא והתשובה עליו היו מתביישים ממנו, ועבור כל זה צוה לאהרן שיאמר ולא הוא. ועל כן אומר להלן,
1