באר מים חיים, ויקרא ט׳:ה׳Be'er Mayim Chaim, Leviticus 9:5
א׳ויקחו את אשר צוה וגו' ויקרבו כל העדה ויעמדו וגו'. אז ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד וגו', ולכאורה פשט הכתוב לא נודע כי מה יעשה עוד אחרי שכבר לקחו את כל אשר צוה ה', ואכן כי משה אמר להם הרצאה השניה הבאה בפרסום על ידי מראות כבוד ה', וזה הדבר וגו' חוזר למה שלמעלה אשר קרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' אמר להם משה אשר על כן באה צווי מאת ה' וזה הדבר תעשו שתעמדו כולכם לפניו יתברך וירא אליכם כבוד ה' בהתגלות כל, בכדי שידעו הכל ויראו כי נתרצה ה' לכם במחילת העוון ובאה כבודו לשכון אצליכם, כדבר האמור. וצווי הזאת אמר להם מפי עצמו כשאר כל האמירות לא על ידי אהרן כבראשונה, ששם היה נצרך להאמר על ידי אהרן מטעם המוזכר ולא עתה.
1
ב׳גם ירמוז הכתוב הזה זה הדבר וגו'. כי הנה נודע אשר כל עיקר עבודתינו ויגיעתנו בארץ בכל מעשה התורה והתפילה והמצוות, הכל בכדי להמשיך חסדי אל עליון ממקור השפע והברכות לכל העולמות כולם העליונים והתחתונים וזה היתה כל כוונת הבריאה שהוא בכדי להיטיב לבריות הן בעולם הזה הן בעולם הבא כמאמר חז"ל (ויקרא רבה י"ד, א') בפסוק (תהלים קל"ט, ו') אחור וקדם צרתני זכה אדם אוכל ב' עולמות וכו', כי ה' הוא הטוב והמיטיב לכל האמיתי ורוצה בהנאת בריותיו בזה ובבא. ואופן המשכת החסדים על ידי מעשה התורה והמצוות הוא כי כל פסוקי התורה ודיבורי התפילות והברכות והודאות וכל מעשה המצוות, כולם הם צינורות נפלאין מאירין מזוככין אשר על ידיהם יורד השפע והברכה אל כל עולם ועולם מעולם שלמעלה ממנו, וכל מצוה ומצוה הוא בעולם מיוחד וכן כל פסוקי התורה והתפילה כל אחד מיוחד אל עולם למעלה למעלה אשר על ידם יורד השפעה מעולם לעולם עד אין סוף ברוך הוא מקור המקורות אשר ממנו ישאבון הכל כל בחינת הברכה והחיים והטוב לכל. והעד הנאמן על זה הוא חלופי השמות בכל התורה וזמירות התפילה בשבעה שמות שאינן נמחקין ובשאר הכנויים, שלפעמים יאמר בזה ובזה, ולא לחנם יזכיר כאן שם זה וכאן זה, והכל רומז על הנזכר לפי בחינת המשכת השפע והברכה בכל עולם ועולם ממקום שמקבלים ואל מקום שמשפיעים, וכן חילופי הניקוד שבשמות הקדושים אשר בכל ברכה וברכה כולם מורים לעולם מיוחד ולברכה מיוחדת היורדת דוקא על ידי שם או כינוי הזה וניקוד הזה.
2
ג׳ואמנם כי הוא בדרך המשל למקור המים אשר באמצע העיר ומקור הזה בו מים מתוקים וצלולים ונפלאים מאוד מאוד, ואנשי העיר שרוצים כולם ליהנות ממים המתוקים האלה, הולך כל אחד ואחד ועושה לו צינור יפה ושלם ומניחו מן המקור עד בור שבחצירו והמים יורדים דרך הצינורות לכל אחד ואחד לביתו וכולם נהנים ומתברכין ממקור הלז, ואמנם דבר אחד צריכין לראות והוא שיהיו הצינורות ההם יפים זכים וברוכים בלי שום טינוף וליכלוך ועכירת הטיט ואז אם הוא זך ונקי כאמור אינו משתנה מימיו בביתו ממי המקור והם מתוקים וצלולים ויפים בביתו כאשר במקור ממש כי ריחם לא פג וטעמם לא נמר על ידי הצינור. לאפוקי אם הצינור הוא מלוכלך בטיט ועפר ושאר דברים המאוסים אז הוא מקבל לביתו מים הרעים סרוחין וכעורין עד שילאה לב האדם לשתותם ומי הוא החייב בזה הלא במקור ודאי טובים ויפים הם, רק שנתלכלכו מימיו ונשתנו טעמם מפני עכירות הצינור ומכל שכן כשיהיה הצינור נשבר ונסדק יוכל זה למות בצמא והמים אינן מגיעים אליו והוא זב דרך שבירות הצינור אל מקום לא זרע וגפן שאינן נצרכין שם כלל.
3
ד׳וכן הוא ממש בהברכה והשפע הטוב היורד ממקור הברכות הטובות מאת אלהינו יתברך. ששם במקור ודאי הברכה טובה כפולה ומכופלת מתוק וצלול וזך מוכנת לכל הישועות והנחמות וכל צרכי בני אדם מקטן ועד גדול פרנסה דנשמתא ופרנסה דגופא מברכת בני חיי ומזוני שהוא ברכת עולם הזה, כי הקב"ה וברוך שמו שלם בכל, וגם הברכה היורד מאתו שלם ונכלל מכל הטובות והברכות, ואמנם זה הכל כשהתורה והמצוות ודברי התפילה שאנו מעלין למעלה שהם הצינורות שהשפע יורד דרך שם אם הם צלולים וזכים בכוונת אמת רק לשם ה' במחשבה דיבור ומעשה ביראה ואהבה ושמחה והכנעת אמת בלי שום עירבוב פסולת ממחשבת חוץ לשם פניה אחרת ח"ו להנאת עצמו מעט מן המעט או קצת תפארת לו מן האדם בזה לחשוב מחשבות שהוא יותר גדול בזה מחבירו שהוא עובד ה' ולא חבירו או שארי המחשבות הפסולות שהן כהררים התלוין בשערה. וכללות כולן הוא שאילו כיוון רק לשם ה' בשלימות לעשות נחת רוח לפניו על ידי עבודה זו ובהכנעה גדולה ובשמחה אז הברכה היורדת ממקור עליון לא נשתנה ולא נפגמה טעמה, ומקורו ברוך ממקור מים חיים בברכה ושפע וגדולה כאשר בקצה הראשון כן בקצה האחרון אשר מקבל ממנו, וכל טוב אליו. מה שאין כן ח"ו כשמעשה התורה והתפילה והמצוות נפסלים ומעורבים בכל הבלי שטות מחשבת חוץ לעשות המצוות או לעסוק בתורה לשבח והנאת עצמו שיפארו אותו בני אדם, ובמנחה יחלו אותו עשירי עם ועושהו קרדום לחתוך בה ומכל שכן שארי המחשבות לא טובים שהוא לקנתר וכדומה אז נתהפכו מי המקור הטוב למים המרים המאררים והשפע הטוב לוקחים החיצונים והקליפות שיש להם אחיזה בתורה ומצוה הזו, והשפע בידם לוקחים הטוב לעצמם ומתגברין על האיש הלז להחטיאו עוד בכדי שיקבלו השפע על ידו ואחר כך נוקמין בו נקמתם לעשות לו כל מיני רעות כי משלם רעה תחת טובה המה, ואוכל לחמי הגדיל עקב. ומכל שכן כאשר הצינור נשבר ונסדק אז יורד השפע להאי נחש עקלתון וח"ו אליו יבואו כל הקללות ממים המרים האלה הסרוחים על ידי טינופת מחשבותיו.
4
ה׳וזה מאמר הכתוב (ישעיה מ"ב, ח') אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן. כי ידוע אשר שם הגדול והקדוש הוי"ה הוא סוד הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה והכל נכלל בו מן המקור העליון באר מים חיים מים הנובעין כל הברכות עד בור התחתון העומד לקבל כל ההשפעות והטובות. ואם הוא באמת מבריח מן הקצה אל הקצה ששתי קצותיו מחוברין ומיוחדין והיו לאחד שאין משתנה השפע הטוב בקצה האחרון מכאשר הוא בקצה הראשון אז נקרא אני ה' לא שניתי (מלאכי ג', ו') שלא נשתנו מי המקור המתוקים למים הרעים ואז נקרא אני ה', כי מקור מים הזכים נקרא בחינת אי"ן לרוב רוחניות העלמו, וכאשר לא ישתנו מי מקורו נקרא מקום התקבלות המים אנ"י, שהוא אותיות אי"ן ולרמז שהוא בבור התחתון כמו בבאר העליון, ואז גם הבור נקרא באר כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים שלמטה שנותנת טרף לביתה וגו', והיא השכינה הקדושה הנקרא אני כידוע לחכמי לב (זוה"ק חלק א', רכ"ד:), ואז וכבודי לאחר לא אתן שח"ו לא יהנו ולא יביטו כלל בחינות החיצונים למים המתוקים האלה. מה שאין כן אם ח"ו משתנה מי המקור על ידי עכירת הצינור שהוא על ידי פסול המחשבה אשר בתורה ומצוות ח"ו החיצונים נהנין מהשפע כי יש להם בה יד. וזה שאמר הכתוב (ויקרא י"ח, ד') את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו ללכת בהם אני ה' וגו', פירוש שתשמרם ותעשם באופן הזה ללכת בהם אני ה' שטוב הברכה והשפע שהולך דרך הם בבחינת הצינורות יהיה בבחינת אני ה' שלא ישתנה הברכה מן המקור אל מקום ההתקבלות רק שיהיה שמו כאן אנ"י כאשר במקור אי"ן כנאמר. ולזה אמרו חז"ל (בראשית רבה א', י"ד) בפסוק (דברים ל"ב, מ"ז) כי לא דבר רק הוא מכם וזה לשונם: כי לא דבר רק ואם רק הוא מכם וכו', כי היה קשה לחז"ל שלפי לשון הכתוב הוה ליה למימר כי לא דבר רק הוא לכם ופירשוהו כי הנה באמת ודאי כל התורה והמצוות לא דבר רק הוא, כי הם מלאים בכל מיני שפע וגדולה וברכה, ואם רק הוא שח"ו שאין מגיע הברכה לכם הוא מכם שאין אתם שומרין הצינורות כראוי שיהיה זך ונקי מתחילתו ועד סופו, ולכן הוא מרה באחרונה. ואפשר לזה אמר דוד המלך ע"ה (תהלים קי"א, א') אודה ה' בכל לבב וגו', כי הלב הוא הפנימיות וחיות כל דבר ודבר, והן פנימיות מעשי האדם ופנימיות המצוה שהוא הצינור השפע, הכל יקרא לב. והיה דוד רואה תמיד שיהיה ה' בכל לבב בכל הפנימיות כולו רק שם ה' שלא ישתנה מתחילתו ועד סופו, הן בלבבו הגשמי שלא יתערב בכולו שום מחשבת חוץ והן בלב הצינור שיהיה סוף המעשה כמו המחשבה תחילה בבחינת אני ה' לא שניתי ויהיה ה' שמו בכל לבב כולו בשוה. והנה נודע אשר השכינה הקדושה נקראת כבוד ה' לפי שמקבלת השפעתה מל"ב נתיבות החכמה המוזכרים בספר יצירה ואז הוא בחינת אני ה' ממש כי החכמה רומזת לבחינת אין בסוד הכתוב (איוב כ"ח, י"ב) והחכמה מאין תמצא. וכשתרד ההשפעה אל השכינה הנקראת אני אז תקרא כבוד ה'. וזה שאמר משה כאן לבני ישראל זה הדבר אשר צוה ה' תעשו כלומר שתעשו ממש זה הדבר שצוה ה' בלי שום מחשבות דבר אחר ופסולת חוץ רק זה הדבר שצוה ה' זך ונקי כי מחשבת חוץ לא צוה ה' וכשהמצוה הוא זכה הוא זה הדבר אשר צוה ה' ממש ואז וירא אליכם כבוד ה' שתתגלה ותתראה אליכם ההשפעה הטובה המתוקה הצלולה המכונת על שם כבוד ה' ומאי"ן יבוא עזריכם עד בחינת אנ"י שהוא מקום ההתגלות ואז וירא אליכם בבחינת גילוי כבודו יתברך כבוד ה' ומקורך יהיה ברוך ומושפע בחיים וברכה ושפע ממחיה החיים ברוך הוא בכל מיני ברכות כאשר במקור כן למטה ואני ה' לא שניתי כמדובר.
5