באר מים חיים, ויקרא ט׳:ט׳Be'er Mayim Chaim, Leviticus 9:9
א׳יין ושכר אל תשת וגו'. ולכאורה היה לו לומר יין או שכר כי זה לחוד אסור וזה לחוד אסור, ואמנם כי הנה שנו רבותינו (במסכת נזיר ד'.) אבל שתה שאר משקין המשכרין לא ולאפוקי מדרבי יהודה וכו' ועוד הורו חז"ל (תענית י"ז. בתוספות דיבור המתחיל ויודע, והובא במקום אחר בשם הסמ"ק) שיין שבתוך הסעודה אינו משכר ומותר נמצאת למד אשר דוקא תרתי בעינן יין ודרך שכרותו ואם חסר חד מנייהו מותר ולזה אמר יין ושכר דוקא יין ודרך שכרותו אל תשת אבל באופן אחר מותר הוא.
1
ב׳אתה ובניך אתך וגו'. זה יתבאר על פי אומרם ז"ל (תענית שם) אנשי משמר מותרים לשתות בלילות אבל לא בימים שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם ולזה אמר כאן אתה ובניך שלא תאמר אם אני לא אשתה יהיו בני מותרים לשתות כיון שיש כהן מוכן לעבודה או לא ישתו בני ואני אשתה לא כן כי שניכם אסורים בשתיה כי פן תכבד העבודה על האנשים ועל כן אל ישעו בדברי שקר לומר כי יש כהן לעבודה כי אינך יודע הזה יכשר או זה ואם שניהם כאחד טובים.
2