באר מים חיים, במדבר י׳:ב׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 10:2
א׳עשה לך שתי חצוצרות וגו'. הנה נודע מדברי רש"י ז"ל פשט כללות הכתובים האלה. שעל כן היה צריך להיות דוקא שתי חצוצרות ולא היה די באחת לפי שהיו משתמשים לשלושה דברים. למקרא כל העדה היו תוקעין בשתיהן ובתקיעה לבד בלתי תרועה. ולמקרא הנשיאים היו תוקעין באחד גם כן בתקיעה לבד בלתי תרועה. ולמסע המחנות היו תוקעין בשניהן בתקיעה תרועה עיין בדבריו ז"ל.
1
ב׳ואמנם לכאורה נוכל להקשות בזה הלא באמת למסע המחנות היה להם סימן הסתלקות הענן מעל המשכן כמו שכתוב למעלה בכתוב ולפי העלות הענן וגו'. ותרועת החצוצרות לא היה בזה כי אם לכבוד משה להראות מלכותו על העם שאינן נוסעין כי אם על פי חצוצרותיו כמו שמובא בדברי הרב הקדוש בעל אור החיים ז"ל. ואם כן היה די באחת. כי למקרא העדה יהיה להם סימן התקיעה ולמקרא הנשיאים יתרעו ולמסע המחנות יעשו מה שירצו ולא יטעו העם שהוא לקריאה כיון שיראו שכבר נסתלק הענן ואם כן צריכים לנסוע ואיך שייך אז לאספן. והנראה בזה כי מה שהיו החצוצרות משתמשין במסע המחנות לכבוד משה, לא לזה לבד היה להראות כבוד מלכותו עליהם, כי לכאורה דבר קטן הוא. כי אם גם זה נתן שמו יתברך ביד משה שרשות בידו לעכב העם מהנסיעה גם אחר סילוק הענן איזה שעות או ימים אם יצטרך לאיזה דבר הצורך או אם יהיה צריך לאסוף העם אז לדבר עמם דבר הנצרך לו או להם, ולא היו נוסעים עד תרועת החצוצרות של משה. ובזה יגדל כבוד משה למאוד והבן. ולפי זה נכון מאוד שהיו צריכים בהכרח לשתי חצוצרות. כי אפשר יזדמן למשה שיהיה צריך לאספן בעת הנסיעה אחר סילוק הענן. ואז לא ידעו למה תוקעין ומריעין או למקרא העדה או למסע המחנות ובשתים ידעו הכל כנזכר. ולזה יאמר הכתוב עשה לך שתי חצוצרות כסף פירוש דוקא שתים ולא די באחד כי והיו לך למקרא העדה ולמסע וגו' ורומז כאן כל השלושה דברים שהיו החצוצרות משתמשים. כי ה' ראשונה של העדה לכאורה מיותרת והיה די לומר למקרא עדה. ורומזת להעדה לבד ולא כל העדה המפורש בכתוב שלאחריו והם הנשיאים. ובלא זה הנה מלת למקרא העדה כולל השתים האלה הן כל העדה הן מקצת העדה ופורט הכתוב והולך סימני השלושה דברים האלה עד ותקעתם תרועה שנית וגו' יתקעו למסעיהם. ומצרף הכתוב לזה ואומר,
2