באר מים חיים, במדבר י״א:ג׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 11:3
א׳ויקרא שם המקום ההוא תבערה וגו'. הנה מלת תבערה הוא לשון עתיד וחז"ל (ספרי מובא בילקוט רמז תשל"ב) אמרו בזה שאמר להם משה אם תחטאו עוד תבער בכם האש. ועוד נראה לומר בזה על פי המבואר (שם) שהאש הזה נכנס לאהל מועד ומשם יצא ואכל כל הקרבנות. נמצא שנשתנה האש לטובת בני ישראל למאוד והוא על דרך מה שאמרו חז"ל (שמות רבה כ"ג, ג' וכ"ו, ב') הקב"ה בדבר שהוא מכה, בו מרפא. ולזה קרא משה שם המקום תבערה בלשון עתיד לומר שמבקש שעוד יבער האש מעתה ויתהפך לטובת בני ישראל והוא על ידי הכנסתו לאהל מועד לאכול קרבנותיהם. וגם אפשר שביקש שיתהפך האש להם לטובה להיות בוער בלבבם אהבת ה' ואהבת תורתו ומצוותיו עד שלא ירפו רגע מכל היום והלילה מלעבוד את בוראם לרוב האהבה והחמדה והתשוקה לעשות נחת רוח לפניו יתברך וגם לבעור בלבבם אש הזירוז והתחזקות כי זה כלל גדול בעבודת הבורא להתחזק ולהזדרז יומם ולילה אל ה' כנאמר ליהושע (יהושע א', ז') רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות וגו'. הגם שאמר לו הקב"ה (שם שם, ה') כאשר הייתי עם משה אהיה עמך אף על פי כן העיקר חזק ואמץ. כי כשהאדם מתחזק עצמו בכוחו אל העבודה יוכל לעשות כל מה שלבו חפץ ללמוד וללמד ולהתפלל ולמעט שינה ולמעט שיחה ולמעט תענוג ודרך ארץ. והכל בכח אש הזירוז אל עבודת שמו יתברך, וזה הוא אש של גבוה ולא אש זרה. וזה היה בבני ישראל שיש להם לבבות קרובות ומוטהרות לעבודת שמו יתברך, נתהפך להם האש לעבודת שמו. כי בן ישראל כאשר רואה שלא טוב עשה לפניו יתברך שמו, והקב"ה מראה לו העונש תיכף והוא צועק לה' והקב"ה מרפא אותו, מיד הוא נכנע לפניו יתברך ועושה תשובה ומעביר על מדותיו ורואה באיזה מדה שחטא ולוקח המדה הזו ומכניסה לעבודתו יתברך בכדי לתקן בה אשר חטא כאשר כתבנו במקום אחר וכמאמר חז"ל (שמות רבה כ"ג, ג') הצדיקים במה שהם סורחים בו מתקנים. והוא כעין האש הזה שהזכרנו, תחת אשר בער בם אש העבירה, שיערו בעצמם לבעור בכאש הזה אל המצוה, ועוד יותר. ולא כן באומות העולם שכאשר הם נענשים מאתו יתברך אינם נכנעין על ידי זה לפניו יתברך רק אדרבה מתרעמין עוד יותר ויותר כי נראה להם שח"ו שמו יתברך העביר עליהם את הדין וחוטאין עוד ועוד. ונראה שאפשר לזה אומר הכתוב תיכף אחרי זה,
1