באר מים חיים, במדבר ט״ז:י״זBe'er Mayim Chaim, Numbers 16:17
א׳וקחו איש מחתתו וגו' והקרבתם לפני ה' וגו' חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו. מה שלא כלל מחתות קרח ואהרן בכלל מספר המחתות לומר רנ"ב מחתות, או על כל פנים מחתת קרח הוה ליה לכוללו בתוך מחתותם. נראה שלא מנה משה כי אם המחתות המקודשים וכמאמר הכתוב להלן (י"ז, ב') כי קדשו. ועל כן אמר והקרבתם לפני ה' וגו' חמשים ומאתים מחתות כלומר שהמה נשארים לפני ה' כי קדשו. ועל כן זכר מספר המחתות ולא מספר הנפשות כי המה לא נשארו לפני ה', רק המחתות לבד. ומחתות אהרן וקרח לא כלל בזה כי מחתת אהרן לא נתקדש עתה כי היתה קדשה מכבר. ומחתת קרח גם כן לא נתקדשה כי קרח גם מן הבלועים היה כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"י.) וכל הנקברים עפרן אסור (סוף סוטה) וכמשמע מפשט הכתוב ותבלע אותם וגו' ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש מלשון כל הרכוש אף המחתה בכלל הזה, או רבוי האת לרבות את המחתה אתא. ולזה אמר להם וקחו איש מחתתו לומר שיקחו דוקא כל אחד מחתתו ולא שיתן להם קרח מחתות בכדי שישארו מקודשים לה' ולא יבלעו ברכוש קרח. גם בכדי שיהיה ביד כל אחד לקדש את מחתתו ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. וכן עשו כנאמר,
1