באר מים חיים, במדבר כ״ב:מ׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 22:40
א׳ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו. לכאורה לא ידענו מהשרים שהיו עם בלעם כי הלא לא לקח עמו כי אם את שני נעריו. וחז"ל אמרו (במדבר רבה כ', י"ז) שהתחיל בלעם חורק עליו שיניו על מעט המנה שלא שלח לו אלא בקר וצאן אחת ולכאורה די בזה לפני שלושה אנשים על סעודה הראשונה. ונראה שמלות ולשרים אשר אתו קאי על וישלח לבלעם. כלומר ששלח לו בקר וצאן וגם שלח לשרים אשר אתו אצלו לסעוד עמו בסעודתו ובגנאי בלק הכתוב מדבר שלא נהג עמו כשורה כי כאשר שלח אחריו אמר לו כי כבד אכבדך מאוד. והן עתה בבואו אליו לא די שלא קיבלו לביתו אל היכלי המלך להתאכסן אצלו. ועל כל פנים היה לו לילך אצלו לסעוד סעודה הראשונה עמו כי כן דרך הרוצה בכבוד האורח יסעוד עמו על כל פנים בסעודה הראשונה. או יעמוד עליו לשרתו הוא בעצמו או לצוות לשרתו ככל אשר יצטרך ובזה דומה כאילו אוכל עמו (וזה פירוש (בראשית י"ח, ח') והוא עומד עליהם וגו' ויאכלו כלומר לפי שעמד עליהם נעשה כאילו אכלו כולם יחד) מה שאין כן מי שאין מקבל אורח בעין יפה נותן לו לבד לאכול, ואכול ושתה יאמר לו והוא הולך מאתו ונראה בזה שלבו בל עמו שאינו מתרצה באכילה זו ואוכל מבלעדו. וכן עשה הרשע הזה שלא היה כבודו לסעוד עמו בעצמו ושלח לשרים אשר אתו משרתים שלו שיאכלו עמו להשתשתע בהם. ואולם כי הכל היה עבור השמועה הטובה ששמע מפיו לאמר הדבר אשר ישים אלהים כו' ומאז הבאיש ריחו אצלו כי ראה שלא נעשתה עצתו. ובדוחק היה מחפש עלילות ואמר אולי יישר בעיני אלהים כו'.
1