באר מים חיים, במדבר כ״ב:ו׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 22:6
א׳ועתה לכה נא ארה לי וגו'. כי אין לי בשום דבר להוושע בזה לא בעם כבד ולא ביד חזקה כי אם בכח הרוחני שבך לקלל אותם בפה החזיר כי על ידי זה אולי אוכל נכה בו פירוש לחסר אותם ממעלתם הרמה שבהם כמו שפירש רש"י לחסר מהם ולא חסרון נפשות כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט כיון שנצחונם שלא בטבע רק לחסר אותם ממעלתם וסגולתם שיש להם מקונם וצורם.
1
ב׳או יאמר ועתה לכה נא ארה לי וגו' את אשר תברך מבורך וגו'. להבין דקדוק אומרו ארה לי ולא סתם ארה את העם וגו' וגם לדעת למה מזכיר לו כאן הידיעה שברכתו ברכה הלא כאן לא נצטרך כי אם לקלל כאומרו לכה ארה וגו' והיה לו לומר אשר תאר יואר לבד. והנראה על פי אומרם ז"ל בפסוק הזה (במדבר רבה כ', ז') כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו' מנין היה יודע שבשעה שביקש סיחון להלחם במואב היה מתיירא לפי שהיו גיבורים שכר בלעם ואביו לקלל את מואב שכן הוא אומר (במדבר כ"א, כ"ז-כ"ט) על כן יאמרו המושלים וגו' כי אש יצאה מחשבון וגו' אוי לך מואב וגו' לכך אמר כי ידעתי וגו' עד כאן. ואכן כי בזה עדיין יש להסתפק באופן הצלחת סיחון על ידי בלעם אם מחמת שבירך את סיחון והצליח במלחמתו או עבור שקילל את מואב. ונראה שעל כן אמר הכתוב וירא בלק וגו' את כל אשר עשה ישראל לאמורי ולכאורה מפני מה הזכיר דוקא אמורי שהוא סיחון ולא עוג שכפי הנראה היה עוג חזק ממנו כמאמר הכתוב (דברים ג', י"א) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים וגו'. ואכן עיקר יראתו היה ממה שראה מפלת סיחון. כי בראותו שנפל סיחון לפני ישראל הוכיח מזה כי ודאי לא בירך בלעם את סיחון במלחמת מואב. כי אם היה מברכו. הלא ידע שאשר יברך הוא מבורך ולא היו ישראל מנצחין אותו ובודאי קילל את מואב. ונמצא הוא מוכן לקללה מאז. ומה סיחון שלא נתקלל נפל לפני ישראל, מכל שכן הוא שתולין הקללה במקולקל. ולפי זה לא היה אפשר לבלק לבקש מבלעם שיברך אותו כי כבר ארור הוא מאז ולא תחול הברכה עליו כי אין ברוך מדבק בארור. ולא היה יכול לבקש כי אם לקלל את ישראל. ואמנם כי הוא גם כן מקולל ומה יפעל בזה ולכאורה אין לו תקנה אלא קבורה. ואכן כי כבר אמר עשו (בראשית כ"ז, ל"ח) הברכה אחת היא לך וגו' וכן כאן בהיפוך וכי קללה אחת יש לו ויכול הוא לקלל את ישראל ח"ו בקללות נמרצות כל כך שיהיה מקולל אף נגד מואב שיוכל מואב לשלוט עליו. ולזה צוה בלק לאמר לבלעם בלשון הזה לכה נא ארה לי את העם פירוש שתקללם כל כך שיהיו מקוללים אף לי אף כנגדי יהיו הם המקוללים. ואם תאמר למה אני צריך לזה. לזה אמר כי ידעתי מכבר את אשר תברך מבורך וגו' ומוכח מזה שבודאי לא ברכת את סיחון כאשר נלחם עם מלך מואב הראשון וקללת את מואב. ואין תקנה כי אם באופן זה שיהיו ארורים אף לי ולנגדי כמדובר.
2