באר מים חיים, במדבר כ״ג:ט״זBe'er Mayim Chaim, Numbers 23:16
א׳ויקר ה' אל בלעם וגו'. כי שמו יתברך ויתעלה אין מקפח שכר כל בריה וכאן כנראה שמשך בלעם קצת את ידו מלחפש מקום שיוכל לקלל. כי הלא בתחילה נאמר וילך בלעם עם בלק ויבואו קרית חוצות כי הלא אף שבלעם גר היה במדינה בארץ לא לו והיה צריך להמתין עד אשר יוליכו בלק אל המקום אשר ייטב בעיניו, מכל מקום לגודל רוב טפל רשעתו הלך הוא עם בלק לחפש מקום לקלל את ישראל וצוה לו להעריך מזבחות וקרבנות. וכאן לא הלך בלעם כי אם אחר בקשת בלק שביקש מאתו לך נא אתי אל מקום אחר. וגם לא צוה לו להעריך מזבחות ולא העלה הקרבנות כאמור. ונראה מזה שמשך ידו במקצת אחרי ראותו כי טוב בעיני ה' לברך את עמו ישראל באהבה. על כן ויקר ה' אל בלעם כי עד הנה לא הקרה שמו יתברך אליו כי אם בבחינת אלהים בחינת הדין כי חרה אף ה' הוי"ה הרחמים כי הולך הוא ולא רצה להתראות אליו בשם הזה. ועתה זכה שהקרה ה' שם הוי"ה אליו מדת הרחמים והוא דבר גדול מאור לכלב כמוהו. ועל כן תיכף וישם דבר בפיו כי למעלה הפסיק הענין בין ויקר לוישם כי ויקר היה מבחינת אלהים הדין והשימה היתה משם הוי"ה הרחמים לדבר טוב על ישראל וכאן ויקר וישם כי שניהם היו מבחינת שם הוי"ה הרחמים. וכאן לא נאמר בפי בלעם כאמור למעלה רק בפיו, לומר ששם ה' דבר מה שהיה בפיו מכבר כי כבר בירך את ישראל ועתה שם ה' דבר כמו כן, ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר כלומר כן תדבר כאשר דברת לברך את בית ישראל לברכה ולא לקללה.
1
