באר מים חיים, במדבר ה׳:ט״זBe'er Mayim Chaim, Numbers 5:16
א׳והקריב וגו' והעמידה לפני ה'. הקרבה והעמדה זו צריך להבין ענינה. ועוד כי הוא מיותר כולו אחרי אומרו להלן והעמיד הכהן את האשה לפני ה'. ואכן כי הנה ענין הקריבה לה' הוא על שתי פנים, לטוב ולהיפך ח"ו. והוא על דרך משל אוהב המלך אשר עומד אצל המלך ומזכיר את אחד מעבדי המלך ורוצה להמליץ בעדו שיקרבו המלך אליו. הנה אם האיש המוזכר אינו מוחזק ברע לפני המלך. אז תיכף כאשר המֵליץ ממליץ בעדו יש לו שומע מאת המלך ומקרבו וגוזר עליו טובות בשביל אוהבו שהמליץ לפניו. אבל אם האיש המוזכר מוחזק ברע מוחלט לפני המלך אז תיכף כאשר יזכיר זה המליץ שמו שיקרבו המלך. מתכעס המלך ויחרה אפו ויאמר הכזה יבוא אל ביתי ותיכף גוזר להעשות בו דין ודת על עוברו פי המלך עד הנה. ונמצאת למד שיש שני בחינות בקריבה אל המלך במה שזה מקרב שמו לפניו לטוב ולרע ח"ו. וכן הוא במלכותא דשמיא. צדיק הדור המקרב את אחד ומזכירו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. אם האיש הזה הגון וראוי הוא. או אפילו אינו ראוי עתה כל כך רק שמוכן לעשות תשובה לשוב לפני ה'. אז יעלה זכרונו לברכה והקב"ה גוזר עליו גזירות טובות וישועות ונחמות. וכן להיפך אם אינו ראוי כלל, יאמר הקב"ה כביכול, הכזה יבוא אל ביתי להזכיר שמו לפני, יֵעָשֶה בו דין. ואז נזכר שמו לרעה לפני מלך המלכים ובגזירת אומר ועושה יומח שמו וזכרו לעד.
1
ב׳וזה שאמרה התורה והזהירה את הכהן שיקריב את האשה עד שיעמידנה לפני ה'. וזה קאי על שורש נשמתה להקריב שמה למעלה לפני ה' ואז אם טהורה היא הרי היא נזכרת לטובה ולברכה ונקתה ונזרעה זרע אם היתה עקרה נפקדת וכו' כמאמר חז"ל (סוטה כ"ו.). אבל אם טמאה היא אז תיכף כשנזכר שמה לעמוד לפני ה' יצא הקצף מלפני ה' לומר זאת תבוא אל ביתי לא כן כי אם וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה ללעג ולקלס בעיני כל. ולשני הענינים הללו נקראת קריבה. רק צדיקים ילכו בם לטוב ופושעים יכשלו בם לרעה. וזו עליה, ירידה היא להתכלה להיות כלה ונחרצה הגזירה עליהם ביותר. ולזה כיוון הכתוב בכתוב הזה. ומה שאמר להלן והעמיד את האשה, לגופיה איצטריך להעמידה בשער ניקנור כמאמר חז"ל (סוטה ח'.).
2
