באר מים חיים, במדבר ה׳:ז׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 5:7
א׳והתודו את חטאתם וגו' והשיב את אשמו בראשו וגו'. כי נודע המבואר בספרי מוסר אשר בהתוודות האדם על חטאו צריך להתוודות על כל מה שחטא מיום בריאת העולם ועד עתה כי נשמתו אחת ובכל עת שחטאה נדבק בה הרע קצת וצריך להתחרט ולהתוודות על זה ולראות לתקן כל חטאיה שחטאה מיום הבריאה. ונמצאת אומר לפי זה כי צריך לשוב ולהתוודות גם על חטא שחטאה נפשו בהיותה כלולה בנשמת אדם הראשון. כי גם היא היתה בחטאו ומשורש חטא הזה עדיין היא נפש החוטאת בשאר חטאים וצריך לשוב על הכל ולהתוודות את כל. ולזה אמר הכתוב כי תיקון חטא הזה הוא בשתים. אחת והתוודו את חטאתם אשר עשו כלומר אשר עשו עתה. והשנית והשיב את אשמו בראשו שישוב גם על אשם הראשון שגרם לו לחטוא עתה והוא בהיותו כלול בחטא אדם הראשון. בכדי לנקות נפשו מכל וכל וממילא נכלל מה שבנתים כי צריך לשוב עד אשם הראשון שבראשונים. ולזה אמר והשיב את וגו' שהיה די לומר והשיב אשמו וגו' אכן בא לרבות כל מה שבנתים עד אשם הראשון על הכל צריך לשוב ולהתוודות ולתקן כאשר יוכל.
1
ב׳ובזה אפשר לבאר מאמר חז"ל (בילקוט תרי עשר רמז תקי"ו בשם הפסיקתא) על פסוק (בראשית ל"ז, כ"ט) וישב ראובן אל הבור רבי ברכיה אומר אמר לו הקב"ה אתה פתחת בתשובה תחילה חייך שבן בנך בא ופותח בתשובה תחילה שנאמר (הושע י"ד, ב') שובה ישראל וגו'. ורבים ראוהו כן תמהו שאין לו פירוש מתחילתו ועד סופו. כי מה שאמר ראובן פתח בתשובה תחילה הלא נודע מאמרם ז"ל (עירובין י"ח:) שאדם הראשון עשה תשובה וכן קין עשה תשובה כמאמר חז"ל (בראשית רבה כ"ב, י"ג). ומה שאמר בן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה יפלא ביותר כי על התשובה מראש הבטיחנו וכמה פעמים הזהיר בתורה על התשובה והיא מצות עשה נימנית ברמ"ח מצוות עשה כמו שאיתא ברמב"ם ז"ל (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') מהא דכתיב (במדבר ה', ו') איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו וגו' ונאמר (דברים ל', ב'-י') ושבת עד ה' אלהיך וגו' עד כי תשוב אל ה' אלהיך וגו'. ואכן כי חז"ל דקדקו מהא דכתיב וישב ראובן אל הבור שמלת אל הבור לכאורה מיותר והיה די לומר וישב ראובן וירא והנה אין יוסף בבור אם לא שבא לרמז לדברינו כי כאשר עסק ראובן בשקו ותעניתו על בלבול יצועי אביו כמאמר חז"ל (בראשית רבה פ"ד, י"ט) בפסוק הזה נאמר וישב ראובן אל הבור פירוש ששב עד הבור הראשון שכרה אדם בחטאו בירא עמיקתא שנפל שמה שור או חמור המה הנשמות הקדושות המכונים על שם בכור שורו הדר לו (דברים ל"ג, י"ז) או יששכר חמור גרם וגו' (בראשית מ"ט, י"ג) שבעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו האי כסופא דנשמתין שנכספין לראות פני אביהם שבשמים צריך הוא להשיב לבעליו והמת יהיה לו לניזק כמאמר חז"ל (בבא קמא י':) כי נשמות העשוקין בקליפה נקראים בבחינת מתים (ועיין בכוונת מחיה מתים) ובעל הבור מי שגרם להפילן בבור רק שמים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו המורה על בחינת הקליפות והגבורות הקשות כי בור הוא גימטריא ר"ח המורה על הגבורה בסוד ח"ר מחרון אף ח"ו והוא מספר יצחק כידוע, עליו מוטל לשלם להיות כסף ישיב לבעליו. והמת יהיה לו לניזק לקבץ נדחים להשיבם אל חיק אביהם (רק הבעלים מטפלין וכו' כי הכל נעשה בעזר אלוה ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו כמאמר חז"ל (קידושין ל':) והבן) ודוגמת זה היה חטא השבטים שהפילו את יוסף אל הבור ונפל שמה שור כי יוסף נקרא שור בבחינת בכור שורו וגו'. ולזה ראובן כאשר עסק בשקו ותעניתו על חטא בלבול יצועי עלה, נתן לב להשיב את אשמו בראשו. ושב אל הבור הוא הבור הראשון לתקן חטא נשמתו מה שפגמה בעת חטא אדם הראשון שנפלה לבור הקליפות המלאה נחשים וכו' ומאז ועד עתה נתקן הכל כי הוא הגורם מה שבא עתה לחטוא לחלל יצועי אביו. ועל כן ראה מעשה ונזכר הלכה שצריך להעלות את יוסף מן הבור כי הכל חטא אחד הוא. וכשראה והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא. כי אי אפשר לבוא בתשובה לפני בורא עולמים ברוך הוא אם לא אעלה את יוסף מן הבור לתקן בזה כל החטאים עד בירא עמיקתא שכריתי בימי אדם הראשון. ועל כן אמר לו הקב"ה אתה פתחת בתשובה תחילה, פירוש לשוב עד תחילת החטא הגורם לכל החטאים חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה שנאמר שובה ישראל וגו' כי אל זה כיוון הושע שעל כן אמר כי כשלת בעווניך, כלומר שעל ידי עווניך מאז, נכשלת אתה עוד ועוד וצריך לשוב על הכל. ולזה אמר שובה וגו' עד ה' אלהיך פירוש עד אותו החטא שנאמר בו ה' אלהים והוא חטא האדם שנאמר (בראשית ב', ט"ו) ויצו ה' אלהים על האדם וגו' ועד שם צריך אתה לשוב כי כשלת בעווניך כאמור שעל ידי אותו העוון נכשלת גם עתה. ועל כן (הושע י"ד, ג') אמרו עליו כל תשא עוון, פירוש להתפלל לפני ה' שיכפר גם החטא שנשא והביא עתה את העוון ובזה וקח טוב שתבטל כל הרע מעליך מתחילה ועד סוף ותקח רק הטוב כאמור.
2
ג׳ועוד יאמר הכתוב והתוודו וגו' לפי מה שכתבנו למעלה בחומר עוון הגזל שהוא מכריע המשקל למטה רשע אף במחצה עוונות לפי שיש בו מעין שתים רע לשמים ורע לבריות. ולזה יאמר והתוודו את חטאתם את רבוי הוא לרבות גם רבוי חומר חטא הזה על שאר החטאים שצריך גם זה להתוודות ולשים על לב חומר כובדו. או אפשר לרבות שכשם שצריך להתוודות לשמים ולפייס על הרע לשמים שהיה, כן צריך להתוודות לפני חבירו ולפייסו על שהיה רע לבריות. וקודם כל והשיב את אשמו בראשו לחזור הגזל אשר בידו לבעלים כי כל זמן שהעבירה בעולם חרון אף בעולם ואף אם יביא כל אילי נביות לקרבן לה' לא יכופר לו כי אם קודם בהשבת הגזילה. ולפי שהיה חפץ ומתאוה את שאינו שלו על כן גם שלו נלקח מאתו. ועבור כן וחמשיתו יוסף עליו כי צריך להיות אבד משלו גם כן על ידי זה. ואמר הכתוב עוד,
3