באר מים חיים, במדבר ז׳:י״טBe'er Mayim Chaim, Numbers 7:19
א׳הקריב את קרבנו וגו'. אפשר לומר טעם שינוי מאמר הכתוב כאן לומר הקריב וגו' מיום הראשון שנאמר וקרבנו. לומר שלא תאמר ח"ו כי זה השני אשר הקריב אחר הראשון. מעשה הראשון בידו לפי שכבר הקריב הראשון נחשון בן עמינדב הקריב הוא גם כן כמוהו אחריו. אבל לא היה צלול וברור כל כך בדעתו וכחפץ וחשק נדבת לבו להקריב כל פרטי הקרבן הזה מדעת עצמו כמו הראשון שלא קדמו אדם. רק דוגמא הקריב דוגמת הראשון. לזה אמר הכתוב הקריב את קרבנו כלומר הוא בעצמו הקריב מדעתו מאהבת וחשקת לבבו הנאמן את כל פרטי הקרבן כמו הראשון ממש. ומזה תקיש לכל אלו הנאמרים אחריו שכולם בעצה אחת היו בלבבם הטוב להקריב קרבנם הזה לפני ה'. ובאמת שכולם כאחד הביאו את קרבנם לחנוכת המזבח ועל כן היה משה רבינו מסופק כיצד יקריבו. אם כולם כאחד או כל אחד ואחד יומו. עד שאמר לו הקב"ה נשיא אחד ליום כמאמר חז"ל (במדבר רבה י"ב, כ"א). ועבור זה חשב הכתוב קרבנו של כל אחד ואחד בפרוטרוט אף שקרבן כולם היה שוה ממש והיה די לומר ביום השני הקריב וגו' גם כן כזה. אך שלא יהיה נדמה כי השני טפל להראשון ולא הביא קרבנו רק בדוגמת הראשון על כן נאמר אצל כל אחד בפרוטרוט חשבון כל הקרבן לומר כי כל זה היה מדעת עצמו ונדבת לבו להקריב כל פרטי הקרבן הזה שלא כנגרר אחר הקודם לו.
1