באר מים חיים, במדבר ח׳:ו׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 8:6
א׳קח את הלוים וגו'. סמך הכתוב את זה למעשה המנורה לצד מה שכתבנו למעלה (באופן השני מפירושי פסוק ראשון) בבחינת (תהלים קל"ט, ה') אחור וקדם צרתני. שחכם באחור ישבחנה (משלי כ"ט, י"א). פירוש כי החכם על ידי בחינת האחור מה שנופל לפעמים ממדריגת עבודת ה' על ידי זה משביח עצמו אחר כך בגודל חרטה ולב נשבר ונדכה, ומזה בא לאהבה עזה אחר כך כרשפי אש שלהבת י"ה לברוח מן האחור ואז מגיע לבחינת קדם קדמתה למעלה לראש. וירידה זו צורך עליה הוא שנתעלה בזה. וכאשר נאמר בשם הבעל שם טוב זי"ע על מאמרם ז"ל (בבא מציעא נ"ט.) אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו פירוש יהא חביב וחשוב בעיניכם השכחה והירידה על רגע מהעבודה כי היכי דתתעתרו על ידי זה בגודל שבירת לב אחר כך באהבה עזה כבורח מן השביה. ונודע אשר זה סוד מה שהיה ארץ ישראל תחילה ביד הכנעני קודם ישיבת ישראל בה. ובת שבע שלא ניתנה מתחילה לדוד. הכל בסוד הזה באחור וקדם להיות חכם באחור ישבחנה שיהיה אחר כך הקדם על השלימות הנאות. ואפשר לומר כי על כן לא ניתנה העבודה מתחילה ללוים רק לבכורי ישראל ואחר כך נתחברו הם הכל בסוד הזה שיהיו קודם בבחינת האחור להגיע אל הקדם. ואכן כי לגודל מעלת קדושת הלוים היה אצלם זה בחינת אחור מה שהושוו אל שאר בני ישראל בשוה שלא נתחברו לעבודת ה' ולא היו נצרכים לבחינת ירידה אחרת למטה מזה. ולזה אמר הכתוב קח את הלוים מתוך בני ישראל. כי זה שהם עתה בתוך בני ישראל בהשוואה אחת עמהם זה להם לירידה נחשב. וכבר מוכנים הם על ידי זה לבחינת הקדם לעלות למעלה לראש אל העבודה בבחינת אחור וקדם כנאמר. ולפי שגם מעשה המנורה רמזה אל בחינת האחור וקדם הנזכר כנאמר שם למעלה לכן סמך לה קח את הלוים שרומז על זה כמדובר.
1