באר מים חיים, במדבר ט׳:ד׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 9:4
א׳וידבר משה וגו' לעשות הפסח. וצייתו לו כל ישראל ויעשו את הפסח וגו' ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו בני ישראל. פירוש לפי שעיקר הצווי היה לשנותה להם בשעת מעשה בכדי שידעו אותו כולם ככל חקותיו וככל משפטיו. מעיד הכתוב שכן עשוהו בשלימות באופן היותר נאות בכל פרטיו ודקדוקיו ככל אשר צוה וגו' וללמד בזה לדורות הבאים כי כן נכון לעשות לדרוש בדבר הידוע שתי שבתות קודם, שידעו אותו כל ישראל ויזהירו לעשותו. ובזה ממילא נכון מה שפרט השנה קודם להחודש. כי נודע אשר פסח מצרים היה מקחו מבעשור. ואם היה זה נוהג גם בפסח דורות. היה צריך להתחיל אזהרת הפסח קודם החודש הראשון בחודש אדר בכדי שיהא שתי שבתות קודם הלקיחה כי גם את זה צריך להזהיר ולעשות. אך חז"ל (פסחים צ"ו.) אמרו בפסוק בעשור לחודש הזה, זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור. ולזה אמר הכתוב כי לפי שהיה בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים ונתמעט מקחו מבעשור על כן היה האמירה בחודש הראשון ולא קודם כמדובר. וזה הכל בפסח ראשון שכבר נצטוו עליו מסיני ולא היה צריך אזהרה עליו קודם, כי אם שתי שבתות. מה שאין כן בדבר החדש שלא נשמע עדיין לישראל פרטי דיניו כלל. לא כן הדבר. כי,
1