באר מים חיים, במדבר ט׳:ז׳Be'er Mayim Chaim, Numbers 9:7
א׳ויאמרו האנשים וגו' אנחנו טמאים לנפש אדם. כלומר לנפש אדם לבד לא שאר טומאות ויש לנו ללמוד מפסוק וישלחו וגו' שיש לך שעה שטמא מת אינו משתלח ויכולין אנו לעשות הפסח. וגם למה נגרע לבלתי הקריב וגו' במועדו בתוך בני ישראל. פירוש אם משמעות במועדו אפילו בטומאה למה נגרע אנחנו מה שאנחנו יחידים לבדינו טמאים וכל הציבור טהורים להקריב בתוך בני ישראל. כי לכאורה נראה אדרבה כי לפי שאנחנו בתוך בני ישראל. מסתבר יותר שזה התירה התורה שלא להיפרש מן הציבור מטומאת ציבור שכולם נדחים. ועל כן, הן לסברת ר' שמעון בן לקיש, והן לתנאים דדרשו במועדו יכולים אנו להקריב קרבן ה'. ומשה רבינו כשמעו זאת גם הוא כיון שלא נאמר בתורה הבדל בין יחיד לציבור. ובודאי איכא דברים בגו מה יעשה היחיד ומה יעשה הציבור. על כן,
1