באר שבע ט״זBe'er Sheva 16
א׳גרסינן בכריתות פרק דם שחיטה דף כ"ג דם שע"ג ככר גוררו ואוכלו של בין השינים מוצצו ובולעו ואינו חושש ופרש"י דם שעל גבי ככר כגון שנשכו וניכר בו דם השינים גוררו לדם מוצצו דהא ליכא דחזי ליה וקשה לי על פירושו מה בכך דליכא דחזי ליה והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור וכי האי גוונא ממש פריך הגמרא בפ"ק דע"א גבי ישב לו קוץ בפני ע"א לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לע"א ואם אינו נראה מותר מאי אינו נראה אלימא דלא מתחזי והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ומשני אלא אימא אם אינו נראה כמשתחוה לע"א מותר ע"כ.
1
ב׳הרי אתה רואה מפורש דאע"ג דליכא דחזי ליה אפ"ה אסור וא"כ היאך פירש רש"י מוצצו דהא ליכא דחזי ליה ואי אפשר לומר דהא דאמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור לא נאמר כן אלא בע"א משום חומר ע"א כמו שכתב בשלטי הגבורים בשם רבינו ישעי' בפ"ק דע"א שהרי בשבת בפרק במה אשה פריך בגמרא על רב מהא דתניא פוקק לה זוג בצוארה ומטייל עמה בחצר ומשני תנאי היא וכו' וכן בפרק חבית פריך הגמרא על רב מהא דתנן התם שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם ומשני תנאי היא וכו' וכן בפ"ק דביצה גבי מוליכין את הסולם משובך לשובך וכו' פריך הגמרא איני והאמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין וכו' ומשני תנאי היא ואם איתא מאי איצטריך לאוקמה בכל הני מקומות הנזכרים בתנאי הלא הקושיא מעיקרא ליתא כי לא אמר רב אלא דוקא בע"א.
2
ג׳על כן לא אוכל להאמין שיצאו דברים אלו מפי רבינו ישעיה אלא דברי תלמיד טועה הם ותלה עצמו באילן גדול ושמא י"ל דלא אמר רב כל מקום שאסרו חכמים וכו' אלא דוקא במקום שיש לחשוד אותו שעשה איסור דאורייתא כי ההיא דישב לו קוץ בפני ע"א שהבאתי וכן בשבת בפרק חבית דפריך הגמרא על הא דתנן שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום כו' שאם יראו יסברו שכבסן בשבת שהיא איסור מלאכה דאורייתא אבל הכא גבי דם אדם אפילו אם פירש לגמרי אינו אסור אלא מדרבנן מפני מראית העין לא גזרו רבנן לאסור אפילו בחדרי חדרים וכן חילקו התוס' בהדיא בפרק אע"פ גבי צינור שעלו בו קשקשין ממעכם ברגלו בצינעה בשבת ואינו חושש כו'. ומה שיש לדקדק בזה כתבתי באורך בדבור המתחיל בשבת פרק חבית כו'.
3
ד׳מיהו לי נראה לפרש הא דקאמר של בין השינים מוצצו ובולעו אין הטעם מחמת דליכא דחזי ליה אלא אדרבה כל עצמו לא אמר מוצצו ובולעו אלא מטעם דאף אם איכא דחזי ליה לא אתי לאיחלופי בדם בהמה חיה ועוף מפני דבודאי מאן דחזי ליה יאמר כאן נמצא כאן היה כלומר דזה הדם מן האדם עצמו קאתי ואין כאן איסור כלל אפילו מדרבנן כיון שלא פירש ודם האיברים שלא פירש מותר אפילו בדם בהמה ואפילו מדרבנן ולכן לא אסרו רבנן דם אדם מפני מראית העין אלא דוקא אם פירש:
4
