באר שבע נ׳Be'er Sheva 50
א׳והא דאמרינן כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו כו' איכא למידק שמחה זו מה היא אם ר"ל ביין דומיא לשמחה האמורה בתורה אצל חג כדכתיב ושמחת בחגך שפירושו ביין כדאיתא בפרק ערבי פסחים אין שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש א"כ קשה כיון דקאמר מסעודת חתן משמע שהחתן הוא בעל הסעודה וכדאיתא בהדיא בפ"ק דכתובות ובפרק שלשה שאכלו עד שכתבו הרא"ש והר"ן בפ"ק דכתובות בשם רבינו אפרים תלמידו של הרי"ף אי אמר חתנא לא טריחנא אלא כניסנא בלא סעודה וקרובי הכלה בעו דליעביד סעודה כייפינן ליה דליעבד סעודה כו' א"כ החתן משמח לאחרים ביין ולא אחרים לו לכן נ"ל דשמחה זו היא לשמח החתן בדברים ומצאתי לי און בגמרא ערוכה בפ"ק דברכות אמר רב אשי אגרא דבי הילולי מילי ופרש"י מילי לשמח החתן בדברים ונ"ל שדברים אלו הם ע"ד כיצד מרקדין לפני הכלה אומרים כלה נאה וחסודה כו':
1
ב׳הגה"ה ומה שנוהגין בגלילות אשכנז וצרפת שהחתן מברך ברכת המוציא מצאתי לו סמך מפי גמרא ערוכה ברור מללו בפרק שלשה שאכלו רבה בר בר חנא הוה עסיק ליה לבריה בי רב שמואל בר רב קטינא קדים ויתיב וקמתני ליה לבריה אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונים ופרש"י קדים רבה בר בר חנה לישב אל השלחן ולשנות לבנו הלכות סעודה לפי שהחתן רגיל לבצוע והיה מלמדו היאך יעשה:
2