באר שבע נ״גBe'er Sheva 53
א׳כתב הרא"ש בפרק יום הכפורים בשם תשובת הגאונים מנהג כפרות בערב יום הכפורים וסיים וכתב ואחר כך מניח ידו על ראש התרנגול תבנית סמיכה וסומך עליו ושוחטו לאלתר תיכף לסמיכה שחיטה כו'.
1
ב׳ואני נפלאתי הפלא ופלא על דברי הגאונים האלה הלא קרבן העוף שאינו טעון שחיטה כי אם מליקה אינו טעון סמיכה כלל בין שהוא עולה בין שהוא חטאת כדאיתא בהדיא בפ' כל הגט על מתני' דהשולח חטאתו ממדינת הים וכו' וכן פסק הרמב"ם בפ"ג מהלכות מעשה הקרבנות א"כ היאך שייך כלל לעשות תבנית סמיכה כמו בקרבן הלא אפילו אם היה תרנגול זה קרבן ממש לא היו עושין סמיכה.
2
ג׳ועוד דמשמע מדבריהם שעושין כן משום תמורה מדכתבו ועוד יש במקומינו עשירים שעושים תמורה אילים ועיקר בעלי קרנים דמות אילו של יצחק כו'.
3
ד׳וקשה בעיני טובא חדא היאך אנו עושין לכתחלה תמורה הלא תנן בריש תמורה לא שאדם רשאי להמיר דהא כתיב לא ימיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים.
4
ה׳ועוד הלא תנן העופות והמנחות אין עושין תמורה שלא נאמר אלא בהמה ועוד היאך אומרים זה מחולל על זה הלא משנה שלמה שנינו בפרק כיצד מערימין שאין זו תמורה וכי תימא שאין ר"ל תמורה ממש של קרבן מ"מ אכתי קשה הרבה יותר מכל הא דלעיל היאך אנו לוקחים תרנגול לכפרה ועושין תבנית סמיכה דמות קרבן הלא תרנגול אינו כשר לקרבן כלל שאין שום עוף כשר לקרבן כי אם תורים ובני יונה בלבד והיה לנו ליקח מין שהוא כשר לקרבן. וכי תימא דבשביל זה אנו לוקחים תרנגול כדי שיהיה היכר שאין אנו מתכוונים לעשות תמורה ממש שהרי אינו כשר כלל לקרבן. אכתי קשה טובא חדא שהרי כתבו ועוד יש במקומינו עשירים שעושים תמורה אילים כו'. ועוד דא"כ למה לא השיבו הגאונים להשואל טעם זה שאנו לוקחים תרנגול לכפרה כדי שיהיה היכר כו'. ועוד אף אם היינו לוקחים תורים ובני יונה לכפרה היה היכר גדול שאין אנו מתכוונים לעשות תמורה ממש כיון שאין עושין תמורה בעופות. ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ דברי הגאונים וישא ברכה:
5
