באר שבע נ״וBe'er Sheva 56
א׳כתב הרב ר"א מזרחי ז"ל בפרשת מטות שרש"י לא רצה להזכיר ענין האב עם בתו אם דינו כדין הבעל או לא משום דבפרק בתרא דנדרים אמרו כל הנדרים והשבועות האב מפר שנאמר ואם הניא אביה אותה כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום אבל הבעל אינו יכול להפר אלא נדרים ושבועות שיש בהן עינוי נפש וכו':
1
ב׳באמת כי נוראות נפלאתי על הרב ז"ל היאך העיד על מאמר זה שהוא בפרק הנזכר שהרי זה לא היה ולא נברא אלא אדרבה בריש פרק בתרא דנדרים אייתי הגמרא ברייתא דספרי דקתני בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר נדרים שבינו לבינה וכו' הרי בהדיא משמע שהוקשו זה לזה מדמייתי נמי בין אב לבתו דאל"כ לא ה"ל לאתויי אלא בין איש לאשתו ואין דבר זה צריך חזוק כי בגוף הברייתא דספרי דמייתי הגמרא מפורש בהדיא שהוקשו זה לזה מה הבעל אינו מיפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהם עינוי נפש אף האב לא יפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהם עינוי נפש והכי איתא בהדיא בירושלמי ריש פ"ב דנדרים ולכן פירשו התוספות והרא"ש והר"ן ור"ע מברטנורה ז"ל המשנה דריש פרק בתרא דנדרים ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהם עינוי נפש וכו' דהיינו בין הבעל בין האב אינו מפר אלא נדרי ענוי נפש וכו'.
2
ג׳שוב מצאתי בכסף משנה בפי"ב דהלכות נדרים שגם הוא נתעורר בזה וכתב שלשון הסמ"ג הטעהו להרב ז"ל מפני שראה שהסמ"ג כתב מאמר זה הנזכר וסיים כדאמרינן בפרק אחרון דנדרים וחשב ז"ל שמה שכתב סמ"ג כדאמרינן בפרק אחרון דנדרים קאי לכל הדברים גם ארישא ואינו כן דלא קאי אלא למאי דסמיך ליה שהוא מפר נדרים שבינו לבינה אבל כל הדברים הקודמים אינם אלא דברי סמ"ג עצמו מועתקים מדברי הרמב"ם כמנהגו:
3
