באר שבע נ״טBe'er Sheva 59
א׳בפרק שני דברכות אמרו על ריב"ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם אפילו עכו"ם כו'. וקשה לי מאי אפילו עכו"ם הלא אדרבה יותר חייב להקדים שלום לעכו"ם מלישראל לא משום כדי שיהיה נחמד למטה ומתקבל על הבריות אלא כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום כדאיתא בסוף פרק הניזקין ואין כופלין שלום לעכו"ם רב חסדא הוה מקדים יהיב להו שלמא ופירש הר"ן כדי שלא יצטרך לכפלו אם ישאלוהו הם לשלום תחלה ע"כ ונראה לי דמה"ט הוזקק רש"י לפרש הא דקאמר התם בפרק הנזכר רב כהנא אמר להו שלמא למר שלמא למר וז"ל שלמא למר ולא היה מתכוין לברכו אלא לבו היה לרבו ע"כ.
1
ב׳וזה מפני שהוקשה לו היאך רשאי לומר להם תרי זימני שלמא למר הלא אין כופלין שלום לעכו"ם דהיינו לומר לעכו"ם תרי זימני שלום עליך מן הטעם שפרש"י התם וז"ל ואין כופלין דהא דנותנים שלום לעכו"ם מפני דרכי שלום הוא דשרי ומשום דרכי שלום בחדא זימנא סגי למימרא להו ע"כ.
2
ג׳וכן מוכח בהדיא התם בגמרא דכפילת שלום היינו לומר תרי זימני שלום עליך מדקאמר רב הונא ורב חסדא הוו יתבי חליף ואזיל גניבא כו' אמר להו שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי אמרי ליה ומנא לך דכפלינן שלום למלכי אמר להו שנאמר ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד וגו' שלום שלום לך וגו' ולפיכך פרש"י שלמא למר ולא היה מתכוון לברכו אלא לבו היה לרבו.
3
ד׳ומה שכתבו התוספות שם על רש"י שעל חנם פירש כן דלא קאמר אלא דאין כופלין לו שלום נראה מדבריהם שלא היו גורסין שלמא למר שלמא למר תרי זימני אלא חדא זימנא כדגרס הרי"ף והרא"ש אי נמי שהיו מפרשים שלמא למר שלמא למר לכל כותי ועכו"ם אבל לא שהיה אומר לעכו"ם אחד שלמא למר שלמא למר תרי זימני ולפיכך כתבו שעל חנם פירש כן וכתבו עוד על רש"י וצ"ע שלא יהא בזה גונב דעת הבריות ע"כ.
4
ה׳ולי נראה להליץ בעד רש"י שאין בזה גונב דעת הבריות כדאשכחן בפ"ק דע"א גבי רבי אליעזר שאמר נאמן עלי הדיין וכן שרי לצורבא מרבנן לומר עבדא דנורא אנא כו' וכאלה רבים.
5
ו׳וליישב הקושיא שהקשיתי לעיל מאי אפילו עכו"ם כו' נ"ל דריב"ז ושאר רבנן לא ס"ל כרב חסדא והכי דייק הלשון מדקאמר רב חסדא הוה מקדים כו' אלמא רבנן אחריני לא עבדי הכי וכה"ג ממש כתב הר"ן בפרק בני העיר בשם י"א על אמרו על ר"י בר אלעאי שהיה מבטל כו' ואולי מה"ט לא הזכירו הרמב"ם בפ"י מהלכות ע"א.
6
ז׳ועי"ל דריב"ז היה מראה פנים אפי' לעכו"ם שלכך הקדים הוא לומר שלום כדי למצוא חן בעיניו כדי שיהא נחמד למטה ומתקבל על הבריות אבל בלבו היה מתכוין להקדים שלום לעכו"ם כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום כדעשה רב חסדא הנ"ל כן נ"ל.
7
ח׳ומיהו אכתי קשה לי אמאי לא מצינו בשום מקום בגמרא כפילת שלום בישראל שהרי שאילת שלום תלמיד לרבו הוא רק שלשה תיבות בלבד ולא יותר דהיינו שלום עליך ר' ואם רבו נותן לו שלום אז הוא משיב לו שלום עליך רבי ומורי ותו לא כדאיתא בהדיא בנזיר ריש פרק רביעי ובשאר דוכתי טובא וכן בעובדא דר"י ואליהו ז"ל בפ"ק דברכות דקאמר לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי כו' הרי לא השיב לו רק פעם אחת שלום וכן בסוף פרקי אבות גבי ופגע בי אדם ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום וכו' וכאלה רבים ואני שמעתי מקצת בני אדם שהיו משיבין שלום עליך שלום למי שאמר להם שלום ואין ספק שמנהג זה יצא להם מן כפילת שלום הנז' בגמרא בפרק הנ"ל. כן נראה לי:
8
ט׳הצעיר יששכר בער איילנבורג
9
