באר שבע ס״אBe'er Sheva 61
א׳נשאלתי מי שהוא משתין תמיד במטה בשעת השינה אם הוי מום וכופין אותו לגרש או לאו.
1
ב׳והשבתי נ"ל שאינו מום ואין כופין אותו לגרש אף על גב שפסק בית יוסף בטור אבן העזר סימן ל"ט דבאשה הוי מום שכבר כתב המרדכי בפרק המדיר והביאו בית יוסף בסי' קנ"ד בלא דעת חולקת אף על גב דנכפה לגבי אשה הוי מום אין משם ראיה להחשיבו גבי איש מום דאשה בכל דהו ניחא לה ואין בידי לכפות בלא ראיה ברורה עכ"ל.
2
ג׳ועוד שהרי אפילו גבי אשה פסק רשב"ץ בתשובה דלא הוי מום ורמ"א ז"ל בספר דרכי משה כתב שכן נראה לו עיקר והשיב על דברי בית יוסף החולק על רשב"ץ ועוד שהרי כתבו התוספות והרא"ש בריש פרק המדיר ובסוף פרק הבא על יבמתו דבמקום דאיכא פלוגתא דרבוותא אי כופין או לא ראוי להחמיר שלא לכוף כדי שלא יהא גט מעושה ועוד שהרי כתב הרא"ש בתשובה בכלל מ"ג דין ג' באיש המשתטה מדי יום יום שאין כופין אותו לגרש אף על פי שאשתו באתה מחמת טענה גדולה וחשובה שאומרת אבי עני הוא ומחמת דוחקו השיאני לו וסבורה הייתי לקבל ואי אפשי לקבל כי הוא מטורף ויראה אני פן יהרגני בכעסו משום שאין כופין אלא באותם שאמרו חכמים שכופין ע"כ.
3
ד׳וכיון דתלה הטעם שאין כופין אלא באותם שאמרו חכמים שכופין א"כ כ"ש בנדון דידן ומ"מ אין כופין אותה שתהיה עמו הואיל ובאתה מחמת טענה שאינה יכולה לישן עמו במטה אחת מחמת ריח רע של מי רגלים וכה"ג פסק המרדכי בפרק המדיר כן נ"ל:
4
ה׳נאם הצעיר יששכר בער איילנבורג:
5