באר שבע ס״בBe'er Sheva 62
א׳ואשר שאלתני על ההוא בר סמכא שגער בנזיפה במלמד שהשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע שלש שנים מפני שכתב רמ"א ז"ל בהגהתו לשלחן ערוך בחשן המשפט סימן של"ג סעיף ג' שאסור משום שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים:
1
ב׳דע שיש טעות דלוג סופר בהגהות רמ"א ז"ל הנ"ל וצריך להיות בקבע יותר משלש שנים כי כן כתב בהדיא בהגהות מרדכי דסוף בבא מציעא אשר לקח ממנו רמ"א ז"ל הנ"ל מה שכתב בהג"ה וז"ל ונ"ל דמה"ט יש להזהר למלמד או לסופר או שאר מלאכות להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע עמו ולהיות סמוך על שלחנו בלי הפסק יותר משלש שנים דכל טפי משלש שנים נפקא ליה מתורת שכיר דכתיב כי משנה שכר שכיר עבדך דהיינו שש כדכתיב בישעיה שלש שנים כימי שכיר וקצת ראיה מפרק מפנין מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון והשכיר עצמו אצל בעל הבית שלש שנים כו' ומדנקט ג' שנים משמע דטפי לא מצי לאשתעבודי תשובת הר"ם עכ"ל.
2
ג׳הרי אתה רואה מפורש הדין עם הטעם שאינו אסור אלא דוקא יותר משלש שנים וכן כתב החכם ראב"ע ז"ל בפרשת ראה בפסוק כי משנה שכר שכיר עבדך וגו' שאינו אסור אלא דוקא יותר משלש שנים אמנם בתוספות בפ"ק דב"מ דף י' משמע שמותר אפילו יותר משלש שנים שכתבו וז"ל כי לי בני ישראל עבדים נ"ל דמ"מ מותר אדם להשכיר עצמו דדוקא עבד עברי שאינו יכול לחזור בו ואינו יוצא קודם זמנו אלא בשטר שחרור עובר משום עבדי הם עכ"ל ומה שכתבו אלא בשטר שחרור מבואר בפ"ק דקדושין דף י"ו ע"א ובפ"ק דב"מ דף י"ב ובב"ק דף ק' שדייק רבא עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול לפיכך צריך דוקא שטר שחרור כיון דגופו קנוי עד שיגיעו ימי חיפושו דלא שייך בו מחילת ממון אלא לשון שחרור דהיינו הרי את בן חורין הרי את לעצמך ולכן לא טוב עשה בעמיו ההוא בר סמכא שגער בנזיפה בההוא מלמד כן נ"ל:
3
ד׳הצעיר יששכר בער איילנבורג.
4
