באר שבע ס״גBe'er Sheva 63
א׳אשה שנתגרשה על תנאי ומת הבעל אינה צריכה להתאבל עליו אבל אין איסור בדבר אם רצונה להחמיר על עצמה לבכות עליו ולצאת אחר מטתו כך כתב רמ"א ז"ל בהגהתו לש"ע באבן העזר סימן קמ"ה סעיף ט' ודבריו לקוחים מדברי בית יוסף בסי' קכ"ד שכתב וז"ל מ"כ ראובן חלה ונתן גט לאשתו מהיום אם מתי ונפטר ולא הניחו לאשתו ליגע אליו ואפילו לבכותו ולא לצאת אחר מטתו כי אמרו שאם תעשה אחד מהם תבטל הגט ונראה שאין ממש בדבריהם דלא מיבעיא הספד ובכיה דלא מבטלי גיטה אלא אפילו היתה היא מבטלת הגט לא בטל דאין ביטול אלא באיש שהאשה מתגרשת שלא לדעתה משא"כ באיש וכל שכן דלאחר מיתה ליכא למימנע על זה ועל כיוצא בזה אמרו חכמים כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם עכ"ל.
1
ב׳ואני בעניי אומר אף על גב שאין ממש בדבריהם בענין הטעם לפגם שנתנו לדין באמרם שאם תעשה אחד מהם תבטל הגט מן הטעם שכתב בית יוסף מ"מ יש ממש בדבריהם בעיקרא דדינא שאסור לה להתאבל עליו וטעמא רבה איכא במילתא שלא יצא לעז על הגט על תנאי שאין בו ממש ויבאו להתירה להנשא לכהן ולא על גט על תנאי זה בלבד יש לחוש כן שלא יצא עליו לעז אלא על כל גט על תנאי יצא לעז שאין בו ממש וכבר מצינו בדוכתי טובא שחששו חז"ל כה"ג וכ"כ בהדיא הרב המובהק מהרר"ש לוריא ז"ל בהגהתו לטור י"ד בסימן שע"ד בשם מהר"ר יצחק בר משה ז"ל הלכה למעשה מטעם שכתבתי.
2
ג׳ומה שכתב בית יוסף דאין ביטול אלא באיש שהאשה מתגרשת שלא לדעתה כו' זהו מדין הגמרא אבל מתקנת ר"ג שאין האשה מתגרשת שלא לדעתה ואולי על זה סמכו אותן לומדים שאמרו שאם תעשה אחד מהם תבטל הגט כן נ"ל:
3
ד׳הצעיר יששכר בער איילנבורג:
4
