באר שבע ס״טBe'er Sheva 69
א׳גרסינן בירושלמי דברכות בפרק היה קורא א"ר חייא אנא מן יומיי לא כוונתי אלא חד זמן בעי מכוונא והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסא אי ריש גלותא פירוש מי נכנס לפני המלך תחלה ארקבסא פירוש שר גדול והוא נכבד מריש גלותא. שמואל אמר אנא מנית אפרוחים פירוש העופות. רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא פירוש שורות האבנים של בנין החומה א"ר מתנייה אנא מחזיק טיבו לראשי דכד הוה מטי למודים הוא כרע מגרמיה עכ"ל.
1
ב׳לפום ריהטא נראה לפרש דברי הירושלמי שהאמוראים הנ"ל אמרו איך שלא כוונו בתפלתם אבל לפי האמת אי אפשר לפרש כן וזה מכמה טעמים חדא מדקאמר רבי חייא אלא חד זמן בעי מכוונא משמע לפי הפירוש הנ"ל דבשאר זמנים לא בעיא לכוון בתפלה אפילו לכתחלה דאל"כ לא ה"ל לומר אלא חד זמן בעי מכוונא כיון דבכל זמן בעי לכוון אלא שלא היה יכול להזהר לכוון.
2
ג׳וזה דבר שאין הדעת יכולה לשמוע דנהי דאמרי' בפרק גט פשוט שלש עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום וחד מנייהו עיון תפלה ופירשו התוספות עיון תפלה ר"ל שאינו מתכוין בתפלה שאי אפשר להזהר וכו' מיהא לכתחלה בעי להתעצם בכל תוקף ועוז מאמצי כחו לכוין בתפלה וליכא מאן דפליג בזה כדאיתא בריש פרק אין עומדין ואפילו בדיעבד אם אירע לו במקרה שהתפלל בלא כוונה צריך לחזור ולהתפלל כדאיתא בסוף פרק תפלת השחר וכן פסק בהדיא הרמב"ם בפ"ד דהלכות תפלה וז"ל כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה כו' ע"כ.
3
ד׳והוא הסכמת כל הפוסקים רבינו יונה והרא"ש והרשב"א והטור ושאר מחברים א"כ היאך אמר רבי חייא שכל ימיו לא בעי לכוון בתפלה אפילו לכתחלה ואפילו אם אתה רוצה לעקור לגמרי משמעות הלשון אלא חד זמן בעי מכוונה ולומר דליכא למידק מיניה דבשאר זמנים לא בעי לכוון בתפלה אפי' לכתחלה כי בודאי לכתחלה בעי לכוון בתפלה אלא ה"ק שלא היה יכול להזהר מזה ודכוותיה שאר האמוראים הנ"ל אכתי קשה טובא שהרי בודאי הא דאמרינן שלש עבירות אין אדם ניצול מהם כו' שהבאתי לעיל אין לפרש אין שום אדם ניצול מהם דהא ליתא שהרבה בני אדם ניצולים מזה כדאשכחן בפרק כל כתבי אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה וכן אשכחן בפרק אין עומדין חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפלה כו' ועוד דא"כ לא היו אומרים שאם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה כיון שאין שום אדם יכול להזהר מזה א"כ מה תועיל לו שחוזר ומתפלל ואין דבר זה צריך יותר חזוק כי מיניה וביה מוכח כמו שכתבתי שהרי בהנך שלש עבירות שאין אדם ניצול מהם קחשיב אבק לשון הרע והרהור עבירה וחלילה לומר שאין שום אדם ניצול מהם אלא על כרחך ה"ק שלש עבירות אין כל אדם ניצולים מהם וכיון שכן איך אלו הקדושים משרתי עליון שהפליגו חז"ל בחסידותם ובמעשיהם עד שאמר רבי כמה גדולים מעשה חייא ואליהו ז"ל אמר על רבי חייא שהוא ובניו דומים לאבות איך יאמר שכל ימיו התפלל בלא כוונה.
4
ה׳בשלמא אלו הוה אמר שלפעמים התפלל בלא כוונה החרשתי והייתי סובל לשמוע דבר זה הגם שהוא קצת דבר תמוה שנראה כאלו התפלה אינה אלא מצות אנשים מלומדה אבל רבי חייא אמר אנא מן יומיי לא כוונית משמע לפי פירוש הנ"ל שאמר שכל ימיו התפלל בלא כוונה וזה דבר שלא ניתן לומר אפילו על קל שבקלים.
5
ו׳ועוד הלא בגמרא דידן בפרק הדר א"ר חייא גופיה כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל כו' שמואל לא הוה מצלי בבית דאית ביה שכרא מפני הריח שטורדו כו' וכאלה רבים וכתבו הפוסקים בשם מהר"ם מרוטנבורג ז"ל שאין אנו נזהרין עתה בכל זה לפי שאין אנו מכוונין כל כך בתפלה כמותם אלמא שהיו מתכוונין מאד בתפלה רבי חייא ושמואל וחכמי הגמרא טפי מינן.
6
ז׳לכן נ"ל לפרש דרבי חייא ושמואל ורבי בון היו מתפארים ומשבחים עצמן שכל כך היו מכוונין בתפלתם עד שאפילו אם היה בא לכל אחד מהם במקרה מחשבה אחרת בתוך התפלה עם כל זאת נשארה מחשבתם וכוונתם זכה ונקיה בתפלה ולא היו מחשבות אחרות טורדות אותם כלל.
7
ח׳ומה שאמר רבי חייא אנא מן יומיי לא כיונית אפשר לפרשו בשני פנים ושניהם כאחד טובים בלא דוחק ושמץ דוחק.
8
ט׳האחד שר"ל לא כוונית על ענין אחר בתוך התפלה אלא תמיד הייתי מכוין בתפלה שלא בא אלי אפילו במקרה שום מחשבה אחרת.
9
י׳והב' שר"ל לא כוונית לא יצאתי כלל מכוונתי שבתפלה אף אם היה בא במקרה אלי מחשבה אחרת בתוך התפלה עם כל זאת לא היה מפסיד את כוונתי שבתפלה חוץ מפעם אחת בלבד לא הייתי יכול להנצל להזהר מהרהור מחשבה אחרת והפסיד את כוונתי שבתפלה והיינו דקאמר אלא חד זמן בעי מכוונא פירוש אלא פעם אחת רציתי לכוון בתפלה כמנהגי ולא הייתי יכול להזהר להנצל והרהרתי בלבי ואמרית מאן עליל כו' והפסדתי את כוונתי שבתפלה.
10
י״אולפי פירוש ראשון שפירשתי לעיל אנא מן יומיי לא כוונית יש לפרש אלא חד זמן בעי מכוונא שר"ל אלא חד זמן אירע במקרה שבא אלי מחשבה אחרת ורציתי לכוון על ענין אחר בתוך התפלה והרהרתי בלבי ואמרית מאן עליל כו' ופירוש זה עיקר בעיני משום דרישא וסיפא שוים בסגנון אחד בפירוש מלת כוונית הנזכר ברישא ומלת מכוונא הנזכר בסיפא ודוק.
11
י״בומה שאמר רבי מתניה אנא מחזיק טיבו לראשי כו' לא שאמר מודים בכריעת ראש בלא כוונה אלא ה"ק שכל כך היה מתכוין תמיד בתפלתו עד שההרגל נעשה טבע דכד הוה מטי למודים הוא כרע מגרמיה אפי' אם לא היה מתכוין לכך אבל הוא לא נמנע בעבור זה מלכוין אלא תמיד היה מכוין אע"פ שבלא כוונה נמי הוה כרע מגרמיה מחמת הרגל.
12
י״גואין זה דוחק בלשון ואפילו אם היה דוחק בלשון מה שאינו כן לפי האמת מ"מ אין להרחיקו בעבור זה כיון שהענין חשוב ונכון מצד עצמו כי זה דרכה של תורה בתנאים ואמוראים והגאונים והמפורסמות אין צריכין ראיה. וכשם שדנתי את דבריהם לזכות כך המקום ידינני לזכות כן נ"ל:
13
י״דהצעיר יששכר בער איילנבורג:
14
