באר יצחק, אבן העזר י״זBe'er Yitzchak, Even HaEzer 17
א׳שאלה ביבמה קטלנית אם כופין להיבם לחלוץ, דאפשר לומר דאף דגם אחר החליצה לא תנשא, מ"מ גוף החליצה הוי' מצוה בעצם, כדמצינו בכמה דוכתי דקרי לחליצה מצוה, ואפשר דהוי' מצוה ככל מצות עשה דאורייתא.
1
ב׳תשובה בקצרה, אי' בסנהדרין (י"ט ע"ב) דמלך אין חולצין לאשתו ופי' רש"י משום שאסורה להנשא, ואי נימא דחליצה הוי' מצוה בפ"ע, א"כ קשה הא עכ"ז מחוייב היבם לקיים מצות חליצה דהוי' מצוה בעצם ומה בכך דאסורה להנשא ומוכח מזה דחליצה לא הוי' מצוה בעצם, רק הכשר לה להנשא לשוק, ולכן באשת מלך דאסורה להנשא אינה חולצת, והכ"מ (פ"ב מה' מלכים) כתב על הא דאשת מלך אינה חולצת משום דהיא אסורה להנשא וגם שהוא גנאי למלך שתהא אלמנתו חולצת מנעל עכ"ל, ובודאי עיקר הטעם הוי משום סברת רש"י הנ"ל, רק מש"כ הכ"מ עוד משום דהוא גנאי למלך, י"ל שהיה קשה לו טעם האיסור בחליצת אלמנת המלך, אי משום דאינה ראויה להנשא, הא טעם זה אינו שייך אלא על מה דאין כופין, אבל אם רצה היבם מפני מה אסור, וממשמעות הלשון דאין חולצין לאשתו משמע דהוא איסור, כמו דתנן התם דמלך אינו חולץ, וקאמר ר' יהודא התם אם רצה חולץ, אלמא דמשמעות לשון הת"ק באינו חולץ דאסור, ולכן הוסיף הכ"מ וגם משום שגנאי למלך כו', אכן משום הך טעמא לחודא אין סברא, דאם היה גנאי גמור לא היה צריך רש"י לפרש הטעם משום דאסורה להנשא, דאף אלו היתה מותרת להנשא עכ"ז אין חולצין משום הגנאי, וכמו הא דמלך אינו חולץ אף דמותרת להנשא משום גנאי שלו, ולמה לי' לרש"י לפרש טעם חדש, ומוכח מזה דאף דגנאי למלך שתהא אלמנתו חולצת מנעל מ"מ ז"א גנאי גמור כ"כ, וע"כ אלו היתה מותרת להנשא היה חולץ לה, ורק משום דאסורה להנשא ע"כ תקנו חז"ל דאסור לחלוץ משום דשייך גם בזה קצת גנאי להמלך, ואם חליצה הוי' מצוה בפ"ע עדיין תקשה אמאי אין חולצין לאשתו, ואף דאסורה להנשא, מ"מ הא כמו אלו היתה מותרת להנשא היו חולצין כדי להתירה לשוק ולא היו חוששין משום גנאי הנ"ל, כמו כן אלו הי' מצווה היבם במצות חליצה מה"ת ודאי לא היינו דוחין בקל מצוה דאורייתא משום גנאי כנ"ל.
2
ג׳אכן מפי' רש"י מוכח דבהך דאין חולצין לא שייך כלל לומר טעם דגנאי, מדלא הזכירו רש"י כ"א אח"ז על הא דאינו חולץ דגנאי הוא למלך דיבמתו תהא רוקקת בפניו, אבל על אין חולצין לא הזכיר רש"י רק טעמא דאסורה לינשא לחודא, א"כ ה"ה בנ"ד דכיון דאסורה להנשא משום איסור קטלנית, ע"כ אין אנו יכולין לכופו על החליצה [כי חליצה לא הוי' מצוה בפ"ע, אלא הכשר ליבמה להנשא לשוק], וכמו באשת מלך כפי' רש"י הנ"ל, [וגוף הענין דמצינו בש"ס דקרי לחליצה מצוה מבואר אצלי בארוכה בעז"ה בקונטרס מיוחד ע"ז].
3
ד׳והנו"ב (ח' אה"ע סימן י') כתב גבי קטלנית דאין כופין לחלוץ ע"פ מה שפסק הרמ"א (סי' קס"ה) דבעי טענת חוטרא לידא כו' עכ"ל, ובאמת כבר בארתי בתשובה אחת דלאו כ"ע מודי לדברי הרמ"א בזה, אך אף לשיטת החולקים וס"ל דלא בעי חוטרא לידא דאף דלא טענה כן מ"מ כופין על החליצה לפי שמעגנה, אכן בנ"ד בקטלנית שאינה ראוי' להנשא לכ"ע בודאי אין כופין על החליצה כנ"ל.
4
ה׳והא דסנהדרין דאשת מלך אינה חולצת לפי שאינה ראוי' להנשא, עדיין צ"ע, לר' יהודא דס"ל התם דמלך נושא אלמנתו של מלך א"כ הא ראוי' להנשא למלך, ועל אין חולצין לא פליג ר' יהודא, ואפשר דמיירי דליכא כעת מלך אחר דיכול לישאנה, ויש להאריך בכ"ז, וכשיזכני ד' להוציא לאורה יתר קונטרסיי, יבואר כ"ז באריכות בעז"ה.
5