בית אהרן, סדר היום ואזהרות הקודש, לר' אהרן מקארליןBeit Aharon, Daily Conduct and Exhortations, R' Aharon (the Second) of Karlin
א׳סדר היום שכתב אדומו"ר הרה"ק כו' מו"ר ר' אהרן זצוקללה"ה לאנ"ש בכ"י הקדושה
1
ב׳הגם שאין דרכי לכתוב עניינים כאלו כי כבר קדמן קמאי דקמאי קדושי עליון בהתנהגות סדר היום. ושם מבואר כל הימים לכל שבתות קדשנו וכל המועדים. ומה לנו להושיט יד במקומות הקדושים והנוראים האלו אך מחמת חיבת אנ"ש שבאו ממקום קדוש יהלכו ומריחוק מקום. בעזה"י יתקרבו הלבבות להטות אזנם ולשמוע בלימודים. ומהסתם דברי הנאמרים הם מפי ספרים וסופרים:
2
ג׳ראשית ביכורי וגו'. היינו מחשבה קדומה. בזמן קימה משנתו יהי' להכנה לעבודה שבלב זו תפילה. וכל מה דאפשר למנוע מדבורים ועשיות גופניות מה טוב:
3
ד׳ואח"כ ברכת השחר כל ברכה יש בה טובות הש"י וחסדיו הגדולים הן בגשמי הן ברוחני עד אין שיעור. ובזה צריך מחשבתו ולבו להכיר הטובות לפי ערכו. ועי"ז מתקרב הלב לטוב ולשמחה:
4
ה׳ואח"כ לפי הזמנים הן תיקון רחל ולאה. וכ"ז יהיה מחשבותם ולבותם כפי הדבורים:
5
ו׳ואח"כ הקרבנות והקטורת ידכי גרמי' באמירתו לגבוה. ובצבור בכל מה דאפשר. כי כלל זה בידי. כל אמירות ותפלות הנאמרים בי עשרה שכינתא שריא. ובעזה"י מתקנים כל התיקונים כמו תפילת צדיקי יסודי עולם:
6
ז׳ואח"כ הקדיש שקודם הודו. וידוע שכל קדיש הוא עמוד המעלה התפילה מעולם לעולם העליון ממנו:
7
ח׳ואח"כ הודו ומזמור שיר חנוכת ד' מלך וגו' תיקון העשי':
8
ט׳ואח"כ ב"ש וכל פסוקי דזמרה תיקון הדיבור. ולפי דעתי שירת הים הוא תיקון המחשבה ג"כ כי ע"ש המחשבה נאמרה ישיר. לכן נאמרו ביודי"ן. ישיר. עזי. נאדרי. כי היו"ד ע"ש המחשבה נאמר:
9
י׳ואח"כ ישתבח וקדיש וברכו לעליית הדיבור להמחשבה ולעולם העליון:
10
י״אואח"כ קדושה דמיושב. ואהבת עולם וק"ש. שמחוייב כאו"א להמליך הש"י על כל אבר ואבר שלא יהיה ח"ו נגד רצונו ולעשות רצונו בכל האיברים ובכל החושים ובכל המחשבות. וע"ז צריך למסור נפשו במחשבה ובלב אמת כי לא סגי בלאו הכי. ומה לעולם אם לא רצונו ח"ו. וכל חד לפי שיעורו ומקומו שעומד שם צריך לקבל זה לפי ערכו ושכלו וד' יגמור בעדנו לטוב באמת:
11
י״בואח"כ אמת ויציב. ועל הראשונים באמת. ועזרת באמת:
12
י״גואח"כ סמיכת גאולה לתפלה. כי התפלה היא סמיכא לכל גאולות כללית ופרטית:
13
י״דותפלת שמ"ע ידוע כי היא גבוה מעל גבוה ברום המעלות והעולמות. וצריכה להיות בגודל אימה ופחד ויראה ושמחה:
14
ט״וואח"כ חזרת הש"ץ בקדושה דמעומד שישראל מקבלים קדושת השי"ת עילא ואמצעיתא ותתא:
15
ט״זוצריך ליזהר בעניות כל האמנים בשמיעת הדברים מהברכה כמאמר שומר אמונים כו'. ולפי דעתי מהראוי לכל אדם לחזר אחר עניית כל האמנים בשמיעת הדברים מהברכות המחוייבות בכל יום כי הם גבורים הנוצחים. ובעת הקדושה יכוין רגליו ובכללם כל הקומה למחשבתו ולבו ופיו. שיהיו כולם שוים לטובה:
16
י״זואח"כ נפילת אפים. ידוע שצריך לזה מסירת נפש:
17
י״חואח"כ הקדיש לירידת השפע הקדושה הצריכה מעולמות העליונים לזה העולם:
18
י״טואח"כ קדושה דסידרא וקדיש שלם וכל הסדר יהי' לטוב. וחסידים הראשונים הי' שוהין שעה אחת אחר התפילה. היינו שישאר החיות והיראה של התפילה על כל היום. כמאה"כ ימלא פי וגו'. כפי שני הפירושים של הכ':
19
כ׳אח"כ יעשה כאו"א כפי רגילתו הן באכילה שיהיה במתון כאוכל לפני כו'. ויקבעו עתים לתורה אותם הטרודים. ואותם הפנויים עליהם נאמר תורתם אומנותם והעיקר לקבל מהלימוד איזו מדה טובה איך שיהי' במקום שאפשר מתוך הלימוד בעצמו מה טוב. ובלימוד פשט התורה יצוייר במחשבתם קודם הלימוד כי ד"ת שבכתב ושבע"פ ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כולם נתנו מרועה אחד מסיני. והמאור שבה מחזיר למוטב:
20
כ״אובהגיע יום הכנת שבת מחוייב כ"א וא' להכין את גופו. וטהרו ממה שעבר וקדשו לע"ל. ומבפנים ומבחוץ שיהיה תוכו כברו כדי שיחול עליו קדושת שבת קודש בכל התפלות ובכל הסעודות שכולם עליות גבוה וחיבה יתירה נודעת:
21
כ״בובהגיע זמנים המקודשים. כאו"א יכין א"ע כפי הזמן גרמא לקבל קדושת היום בתפלותיהם ובמצות מעשיותיהם כי כל אלו עומדים ברומו של עולם. היינו האדם המיוחד לזה. והעיקר שבכל יום צריך האדם ליתן לו מעין ברכותיו שמשפיע חיות ומחזיר נשמות חדשים לבקרים רבה אמונתו. צריך כל או"א לידע מה עשייתו וחדושו בכל יום שיהיו בעיניו כחדשים ואם שמוע בישן תשמעו בחדש. וכל זה צריך גודל ישוב הדעת ואהבת חברים מקשיבים לדבר בזה לפי חשבון הנפש שלא יהיו מהעולים במעלות יתר מכדי מעמדם. ובכל מקום שהוא יכול למצוא כל הנ"ל ויהי' קרוב לאמת מארץ תצמח. היינו משפל המדרגות ע"י אמת נוכל לבוא לרום המעלות לפי ערכנו ושיעורנו כמו תיבת אמת שכולל ראש תוך וסוף. ובו נכלל כל המעשים ודיבורים ומחשבות לטוב:
22
כ״גאני מסכים שכל אחד ישמע מחבירו כל ברכה שצריך הוא לאומרה. בכדי שיענה אמן. כי איתא בכתבי האריז"ל שהיה שומע ברכת השחר אפי' ממאה אנשים. אף ע"פ שהי' יכול ברגע אחת ליחד כל העולמות אפ"ה לא השגיח על העת ולא הי' מתעצל לשמוע אפי' מאה פעמים הנותן לשכוי בינה וכל הברכות:
23
כ״דעוד סדה"י שכתב אדומו"ר לאנ"ש בכ"י הקדושה
24
כ״הבקומו משנתו לא ידבר שום דיבור אם לא בהכרח קודם ברכת השחר וברכת התורה. ויאמר תיקון רחל ותיקון לאה. לבר מימים שא"א תחנון יתנהג כאמור בסידורים וכשיתחיל באיזה ענין לאמרו אל יפסיק עד אמירת כולו וגם בכל אמירת קרבנות וקטורת לא יפסיק עד אמירת כולו. ויאמר כל ענין ביישוב ובמתון. ולעיין בפירוש המלות כפי שכלו. ואם יוכל לחדש איזה ענין באמירתו לגבוה כפי שכלו שיהיה מזה טוב ללבו ולעבודתו שבלב זו תפלה. מה טוב:
25
כ״וולהתאמץ להתפלל עם הצבור בטלית ותפלין מן לעולם עד אחר עלינו. ושלא לדבר בתפילין אם לא איזה הכרח גדול או דבר מצוה שהשעה עוברת. וגם בזה יקצר בכל מה דאפשר:
26
כ״זואחר התפלה בכל יום לבד מערב שבת וערב יו"ט ושבת ויו"ט ילמוד תנ"ך אם באפשר עם תרגום. וגם מאמר מזוה"ק או מהתיקונים. ובשבת ויו"ט ילמוד ג"כ מהפרשה עם מפרשי התורה הקדושה:
27
כ״חואחר סעודת הצהרים אחר מנוחת הצהרים אחר מנוחת המוח. ילמוד משניות וגמרא עם תוספת ומהרש"א ופוסקים כל או"א כפי יכולתו הן מעט והן הרבה ואחד המרבה וכו' והעיקר לחזור על למודו עד שיהיה חקוק בכתב חרות:
28
כ״טוכל הנ"ל העיקר בזה רחמנא לבא בעי שיהיה פיו ולבו שוין לטובה. ובזה יוכללו כל חושיו ומדותיו לבררם מפסולת ולקרבם לעבודת הש"י. ולא ירבה לדבר בהבלי העולם ובחידושי הזמן כי כמה בטלות נמשך מזה. השם ישמרנו ויחיינו בחיות הלב והמוח:
29
ל׳וכשיגיענו הש"י למועדים ולרגלים צריך כל יו"ט הכנה לקבלו לפי ענינו ומדתו ומקורו ובפרט בימים ימי הרצון שהם הכנה לרצות את בוראנו על כל מה שעבר ולקבל רצון מרצונו הטוב ליראיו. ושיומשך רצונו הפשוט בבריאת העולם להעולם חסד יבנה:
30
ל״אהכלל כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו הן ביראה הן באהבה הן בשמחה וטוב לבב במעשה ודבור ומחשבה לפי הזמן הנמשך ממקראי קודש ישראל ראשית תבואתו. והעיקר שכל זמן וכל תפלה וכל לימוד לא יהי' כמצות אנשים מלומדה רק לקרב א"ע לפי ערכו ושכלו לרצון הש"י ולרצון יראיו יעשה וידבר ויקבל בלב. ולהאריך אין מהצורך רק ממנו תקיש אל השאר:
31
ל״בעוד סדה"י העתקנו מכ"י הקדושה
32
ל״גזמן השינה לא יאוחר משעה אחד עשר:
33
ל״דזמן קימה לא יאוחר משעה שביעית וחצי:
34
ל״הקודם הברכות לא ידבר רק דבר ההכרח:
35
ל״וגם להתאמץ לענות אמן על כל הברכות הן ברכות השחר וברכות שמונה עשרה ועל הקדישים:
36
ל״זוקודם התפלה למעט בדיבור כל מה דאפשר וללמוד איזה ענין בזוהר או תקונים או זוהר חדש:
37
ל״חוזמן התפילה לא יאוחר משעה תשיעית:
38
ל״טואחר התפילה ללמוד תנ"ך ובעת טרדה לפחות חק לישראל:
39
מ׳וגם משניות בכל יום. ואין הקב"ה מונה דפין אלא שעות:
40
מ״אוסדר לימוד הלילה בערך שעה גפ"ת ומהרש"א ושעה גמרא פשוט על בורי' ושעה פוסק:
41
מ״בולהתאמץ בכל כחו להתפלל עם הציבור כי הן אחת כל"י היינו להתאחד בכל כללות ישראל במצות ואהבת לרעך וגו' קודם התפילה:
42
מ״גסדר היום שדיבר אדומו"ר עם אנ"ש
43
מ״דעיקר סדר היום הוא הנקודה שבלב ומה היא הנקודה אמונה ויראה. אם יש בו הנקודה אזי הכל טוב הן התפלה היא בטוב והן הלימוד הוא בטוב. ואיך נוטלים הנקודה ע"י מעשיות באים אל הנקודה:
44
מ״ההעיקר הוא להחזיק טובה. כשקם בבוקר צריכין לברך שלא עשני גוי הוא טוב מאוד. שלא עשני עבד הוא טוב מאוד. ואח"כ פוקח עורים זהו מדברים הגופניים. המחזיר נשמות לפגרים מתים. שנעשה בריה חדשה כי כששוכבים לישן יוצאים כל הכוחות. וכשקמים בבוקר קמים במוח זך וצלול:
45
מ״והעיקר הוא שלא יהי' מבולבל ומטושטש. כי מבולבל לא טוב מאוד ומאוס. כי בזה יכול ליפול בכל. ויעשו כל דבר במתון ובנחת. מחץ מתני"ם קמיו. ר"ל במתו"ן מוחצים כל הקמים. רק שיתאמץ בזה עם הלב ועם המחשבה בהדבר שהוא עושה לפי כחו ולא יותר. כמאמר המדרש כשנותן נותן לפי כוחו וכשמבקש אינו מבקש אלא לפי כוחו. רק כפי מה שכוחו נושא ולא יותר ובר ישראל צריך להיות יקר מאוד בעיני עצמו וצריך להאמין בעצמו שכל מה שהוא עושה מתקן מאוד בזה. אין אנו מדברים על עולמות עליונים. רק אנו מדברים על עולמו של עצמו. ואין להחזיק א"ע שהוא מרוחק. כי מאיזו סיבה נמשך ההרחקה. מזה שקילקל מעשיו. רק לפני הבורא ב"ה הכל ישר אם אלהבא הוא טוב:
46
מ״זבשם ר' אהרן שו"ב לא תעשה לך פס"ל. שלא תעשה עצמך פסול. ואל תהי בז לכל אדם שלא תבזה את עצמך. ואל תהי מפליג לכל דבר. שלא תעשה עצמך רחוק ממך שום דבר:
47
מ״חהעיקר הוא לשמוע פירוש המלות. כי לפעמים הדבר הזה מבהיק. ולפעמים הוא מאיר. מבהיק נקרא אבוקה. ומאיר נקרא נר. ולפעמים הוא רק כשור לעול וכחמור למשא. גם זה צריך להאיר מאוד את האדם. ומהו פירוש המלות. היינו שצריכין המלות שיתפרשו ויתפשטו בכל הגוף. ושיטהרו את הלב. ובמה מטהרין את הלב. בזה צריכין לעיין בהמדות:
48
מ״טהעיקר מכל המדות רעות הוא עצבות ומרה שחורה. כי זהו רק איין פאר שטעלונג. היצה"ר וויקולט איין בזה תשובה ורוח נשברה. אבל הוא דבר מאוס וטריפה. כי הסימן מן לב נשבר הוא שמחה. והא ראי' בשמחת בית השואבה היו שופכין כמים לבם. ובשם הי' השמחה האמיתית. והכעס ג"כ בוודאי לא טוב מאוד. ומדת הגאות הוא מר מאוד:
49
נ׳בשם הבעש"ט ז"ל. האדם יכול להשיג מה שהשיגו כל התנאים והאמוראים רק הגאות מעכב ואינו מניח להשיג. ועצבות נמשך ג"כ מגיאות. כי הוא מחשב בעצמו כפי גודל ערכי שאני איש חשוב מאוד הי' צריך להיות לי התלהבות בשעת הללויה בפחד למאוד. אבל העיקר הוא פירוש המלות כאו"א לפי ערכו במעט חשבונות:
50
נ״אתפלה הם דברים שעומדים ברומו של עולם. היינו שמעמידין את האדם ברומו של עולם שיתקרבו בזה לד' י"ת. וזאת צריך לראות כאו"א להיטיב בכל פעם יותר:
51
נ״בבשם אביו הרב הקדוש זצוקל"ה. ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם. כשהוא מכין עצמו להיות משרת לד' י"ת הוא עומד ברומו של עולם:
52
נ״געוד אמר בשם אביו הרב הקדוש ז"ל תרננה שפתי כי אזמרה לך. צריכין לרנן ולזמר על זה שיכולין לשבח ולהלל את השם י"ת:
53
נ״דנפלאותיך ומחשבותיך. היינו דברים הנעלמים שלך אלינו. מסרת לנו התיבות והאותיות שהם יוצאים ממקום נעלם ומכוסה מאוד ואתה נתת אותם אלינו בפינו. דברי אשר שמתי בפיך. רק שלא יהי' עולה למעלה ממדרגתו. ולא ירד למטה ממדרגתו. כמאה"כ בשתים יכסה פניו. שלא יסתכל למעלה ממנו. ובשתים יכסה רגליו. שלא יסתכל למטה ממנו שחבירי למטה ממני. אז. ובשתים יעופף יכולים לעופף ולנסוע הרבה:
54
נ״הופעם כשנזדמן שאינו טוב לו. ע"ז טוב הקיבוץ שיתדברו ביניהם ועי"ז ממילא נעשה טוב. או שמדברים מן צדיקים ואנשי מעשה. או מדברים קדושים משבתות ומימים טובים גם זה מאיר העינים:
55
נ״ואני מסכים מאוד שיראה כ"א שיאמר קרבנות בצבור. לבד מה שצריך מנין לאמרו שעי"ז יתקנו כל העולמות. מלבד זה צריך כאו"א להדר לאמרם בצבור. גם ליזהר שלא לדבר בתפילין אם לא הנוגע להכרח גדול:
56
נ״זובק"ש צריך להמליך הש"י על כל אבר ואבר. ולהתייחד עצמו תחת רשות אחד שיצא מהרשות של גופניות:
57
נ״חואח"כ באמת ויציב יש שמונה פעמים אמת שצריך לראות שיהי' באמת. אבל לא להעמיק הרבה בזה:
58
נ״טואח"כ בשמ"ע בלחש צריך להניח בה כל הכוחות מן התפלה:
59
ס׳בשם זקנו הרב הקדוש ז"ל אמר. כל כתבי האריז"ל הם פירוש המלות של תפלה. ומה שיש בה כוונות על זה אין שיעור ואין ערך:
60
ס״אהצדיקים היו משערים בעצמם קודם התפלה שהם שוכבים ביסורים בקבר ובא אחד ואמר לו קום עמוד להתפלל וכו'. ואמר ששמע בעצמו מקדושת פה אביו הרב הקדוש זצ"ל. אשר התפלל בחשבון הזה שנה תמימה:
61
ס״בבכה רבי יש קונה עולמו וכו'. בכה וכי זה הוא עולם. העיקר שבכל שעה ובכל רגע יתהלכו כאשר צריך בר ישראל לילך. כי אם היו אומרים להפחות שבפחותים למסור א"ע במס"נ בוודאי תיכף הי' מוסר א"ע. אבל העיקר כו':
62
ס״גבשם הבעש"ט ז"ל כשם שאי אפשר להוליד כ"א כו' כך הולדות הרוחניות א"א כי אם וכו':
63
ס״דכשם שהאדם הולך לבקש על נפשו ממושל אחד הולך כמה פעמים בחנם עכ"ז מתחזק בנפשו והולך עוד ואינו משגיח. כך וכו':
64
ס״הבשם אדמו"ר רש"ק זי"ע זצ"ל. למה נקרא גמרא שהוא ל' גומר"א דאשא. כי בשעה שאדם לומד התורה לשמה בוער להש"י למסור נפשו בשבילו ותאב לתפלה. ע"כ קודם הלימוד יעשה חשבון בעצמו לפני מי הוא לומד. לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ולייחד הלימוד למי שאמר והיה העולם. ואחר הלימוד יעשה חשבון בעצמו ויסתכל במדותיו וישבור לבו על זה. וע"ז אמר דהמע"ה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. אבל יש ב"א שיושב בכרס מלא ללמוד בלא חשבון ואחר הלימוד מתגאה לומר אני לומד הדק היטב וחושב בלבו למי יחפוץ המלך יותר ממני. וע"ז הדרך איתא בגמרא כל המתגאה וכו'. ובמה נחשב הלימוד לפני הש"י. אין התורה ניתנה אלא ללמוד ולעשות. ומה הוא מתפלל בכל יום באהבה רבה ומתחנן לפני הקב"ה בפיו ואומר אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו וכו' ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. ואחר התפלה עושה בהיפוך ונמצא הוא שקר גמור. וע"ז אמר דהמע"ה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד וגו':
65
ס״ומועתק מכ' הק' של אדמו"ר זצ"ל בלשון לע"ז:
66
ס״ז(וועלכיר בריה קען זיך אויף הייבין דינין גאט. נאר וויא גיט איז צו דינין גאט וויא מע וויל אין ווען מע וויל אין מיט וואש מע וויל.) ע"כ:
67
ס״חעוד סדה"י מאדמו"ר ז"ל
68
ס״טהלא ידוע שמחוייב כל אדם ללמוד ולהתפלל ולראות שלא ילך ח"ו לבטלה הגם שעה אחת ביום. וזה נקרא סדר היום שיסדר כל היום לעבודתו של הקב"ה:
69
ע׳לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה. ומה לנו לדבר בשבחו של מקום. הגם אשר סוף כל סוף יבא כל אדם מישראל לזו הבחינה שעל ידו יתעלה כבוד המקום ב"ה. רק פשוט צריך כל אדם לתקן כל דבר ולתקן ולשבח את מקומו שלו. ומהו מקומו. בכל מקום אשר אזכיר את שמי ומחוייב כל אדם לתקן את מקומו. והלא זה ידוע כי דל"ת אמות של אדם קונות לו בכל מקום. וצריך לראות לטהר ולהעלות בכל מקום שהוא הד' אמות סביבותיו. ופשיטא שצריך לתקן את גופו ולקדש עצמו ולשמור עצמו ממדות רעות ח"ו. ומהסתכלות רעות ח"ו. רק לקשר כל שעה ושעה להקב"ה. וכפי דאיתא באבות אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. כי צריך לקשר כל שעה למקומו של עולם היינו לשמור עצמו ממדות רעות ח"ו. כי זה ידוע כשם שהמדות טובות ממשיכים הטוב כך ח"ו איזו מדה רעה ממשיך ח"ו עוד מדות רעות ח"ו. לזאת צריך כל אדם לחזק עצמו. ולא לאבד ח"ו שעה אחת. ולדבק במדות טובות ובמחשבה טובה. ומן המחשבה יבוא ללב. ואח"כ מן הלב חזרה להמחשבה. ואח"כ להדיבור. כי העיקר הוא בעובדא ומלולא ורעותא דלבא. כי זה עיקר החיות של זה העולם ושל העוה"ב וימות המשיח ותחיית המתים הכל נלקח ע"י אחב"י מן העשיות טובות בזה:
70
ע״אובאמת כל איש מישראל יוכל לבוא לכל טוב הגנוז ומחוייב לבוא לזה. ובוודאי יבוא לזה הטוב ויתברר ויתצרף ויתלבן עד שישיג טובו ואורו של הקב"ה. והראיה והלא מלאכים ושרפים ואופנים נשרפים מפחד משמו הגדול והקדוש. ואנחנו עם בני ישראל יש לנו זכיה גדולה כל כך אשר בכל יום אנחנו מזכירים שמו הגדול והקדוש בתפלה. מתחילת התפלה ק"ש קטנה. ואח"כ קרבנות וקטורת. ומזהירין אנו תמיד לומר קטורת בצבור. לבד מה שאצלינו ברור שזה שמירה גדולה לכל דבר יש בזה עוד יחודים ועליות עולמות עד אין שיעור. ואח"כ ברוך שאמר. ופסוקי דזמרה ויוצר אור וק"ש ותפלה הכל הוא רק עליית עולמות ומסירת נפש עד אין שיעור. והקב"ה מסר לנו הכל שע"י התפלות שאנו מתפללין ועל ידינו יהיו נעשים כל היחודים. ואין אני מדבר אשר בעת התפלה יכוין כל אחד לזה רק יתפלל כל אחד כדרכו לפי מידותיו ולפי מוחו. רק יכין א"ע קודם התפלה לעבודת הבורא. וכמו כן אחר התפלה יראה לקשר עצמו להבורא ב"ה. וממילא יקבל חיות מהתפלה. ולא יניח אותו לילך בעצת היצר. ואם ח"ו עכ"ז יפול אחר כך לעצת היצר לא יהיה לו מרה שחורה מזה. כי המרה שחורה מביא את האדם לכל המדות רעות ר"ל. רק ישליך זאת אחרי גוו. ויראה לקיים אח"כ כאשר דברנו ויקבל חיות מן התפלה ובודאי יעזור לו הש"י שיפטר מיצה"ר לגמרי. והעיקר שיתפלל בציבור הן אל כביר לא ימאס. וילבש עצמו בטלית ותפילין קודם לעולם יהא אדם. בכדי שיתפלל ק"ש קטנה בטלית ותפילין ופשיטא קטורת. ובפרט כשעומד בטלית ותפילין מקבל עליו עול מ"ש יותר. ולא לדבר בעת התפלה. וזה אצלי ברור אשר תפלה בצבור יכול לעזור לאדם בכל דבר כמו צדיק הדור. ואחר כך יקבע עיתים לתורה. והעיקר שלא ילך ח"ו שעה אחת מן היום לריק. זהו סדר היום. וכדאיתא בזוה"ק:
71