בית אהרן, ליקוטים, מר' אהרן מקארליןBeit Aharon, Miscellany, R' Aharon (the Second) of Karlin
א׳דיבורים מלוקטים מהרב הק' אדומו"ר בן איש ח"י כו' מו"ר הרב ר' אהרן זצוקללה"ה זי"ע
1
ב׳ביה אנא רחיץ. אין אים קאן איך מיך איבער וואשין. כי בכל שבת ויום טוב יש התגלות והתחדשות חדש מהשי"ת:
2
ג׳מה שאנו אומרים בליל שבת מודה אני לפניך על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר עתה עתיד לעשות עמי. היינו כי בשבת הוא המסחר של חסדי השי"ת על כל ימות החול. ולכן צריך לעשות חשבון וראפארט ולשלם עבור מסחר החסדים שעברו עליו ולתת מחירם הודאה וליתן אדרויף על להבא:
3
ד׳שכרו הרבה מאוד על פי פעלו. מו"ח הרב ה"ק מקרעמיניץ זלה"ה אמר מהו שכרו הרבה. על פיו ודבורו. פעלו של הקב"ה. ותגזר אומר וכו'. ונוכל לומר אימתי שכרו הרבה מאוד כשהוא על פי פעלו. אז זיין טואחץ איז איבערין מויל. מערער פארין מויל:
4
ה׳טהורים יירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה. ער זאגט נאר אלץ וויא ער טוהט. ער זאגט ניט מיין וויא ער טוהט:
5
ו׳לבוש בגדי חמודות. א"א אדמו"ר זצוקללה"ה אמר ב"גדי לשון בגידה. כלומר לעשות לבוש מהבגידות והחמודים:
6
ז׳חפציך אסורים. פירוש הכלל הוא חפציך אסורים. וואש דיר ווילט זיך טאר מען ניט. וגם לחשוב חשבונות אין ביחשבין זיך:
7
ח׳מעין עולם הבא יום שבת מנוחה. הרב ה"ק ר"ב ממעזיבוז זצוקללה"ה אמר מעין עולם הבא שבת איז דער מעיין פין עולם הבא. שבת איז העכיר פין עוה"ב:
8
ט׳עוד בשם הרב הנ"ל כל האכילות של עיו"כ הוא תיקון לכל האכילות של כל השנה:
9
י׳פוסעים בו פסיעה קטנה. בקטנות ובהכנעה:
10
י״אבשם צדיקים. מקוה בע"ש איז כדאי צוא גיין איין מייל צוא פוס. ומקוה בשבת בבוקר וואלט כדאי גיוועזין גיין דריי מייל אם היה מותר:
11
י״בעוד אמר. ללמוד גמרא בחול קודם אור היום הוא בחי' ג"ע התחתון ובשבת קודם אור היום הוא בחי' ג"ע העליון. איר זאלט לערנין א דף גמרא בעיון בשבת קודם התפלה וואלט דער נשמת איין אנדער פנים גיהאט:
12
י״גבשם הרב ה"ק רש"ק זצוקללה"ה. צריך לדאוג יותר אם אין לו דגים בשבת יותר מענין שאמרו בו רז"ל ידאג כל השנה חס ושלום:
13
י״דקבלה בידינו שפת העירוב התלוי בבית שמירה גדולה:
14
ט״והבדלה התלוי' בבית סגולה לפרנסה:
15
ט״זהמאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבא. א"א אדומו"ר זצ"ל אמר כי בתחילה כשניתן להם שבת במרה עוד לא ידעו טעם שבת. ואח"כ בשבת כשטעמו טעם שבת הי' קשה עליהם פרידתם משבת והיו מאחרים לצאת מן השבת הזה. וממהרים לבא בשבתות הבאים:
16
י״זבשבת פ' פרה אמר. שצריך להאמין שכשם שנטהרים באפר הפרה ממש להקרבת הפסח ממש. כמו כן נטהרים בזה"ז בקריאת פ' פרה כאו"א לפי מדרגתו להארת הפסח ולקדושת כאו"א לפי בחינתו בקדושה:
17
י״חעלו זה בנגב ועליתם את הה"ר. עלו זה פי' שתעלו גם היצה"ר שבכם הדומה להר. בנגב פי' לצד ימין שגם היצה"ר שבכם יתברר ויתעלה לקדושה. אז וראיתם את הארץ מה היא. וועט איר זעהין וואש פאר אפנים האט דיא וועלט. הבמחנים אם במבצרים. הצדיק ה"ק ר' זוסי' זצוק"ל מהאניפאלי' אמר עז פנים לגיהנם. פי' מי שהוא עז בפנים ובקדושה. יכול להוריד עצמו למדרגות התחתונות כדי להעלותם ולילך בשוקים וברחובות ושלא לירא מהיצה"ר השכיח שמה. אבל מי שהוא בבחי' בושת פנים שאינו עז כ"כ בקדושה. לגן עדן דוקא ללמוד ולהתפלל ולשמור א"ע מכל דבר המביא לידי הרהור ח"ו. וזהו הבמחנים אם במבצרים. פי' שצריך האדם לידע בעצמו הבמחנים. אם כבר רשאי לילך במחנים הפתוחים. ושלא לירא משום דבר. או במבצרים דוקא. והבן:
18
י״טאחינו המסו את לבבנו. אחינו טעמו תלישא קטנה. המסו את לבבינו בטעם קדמא ואזלא. רומז באהבת חברים שצריך לשמור מאוד מפירוד הלבבות במעוטא דמעוטא. שכיון שנעשה ח"ו איזה פירוד ותלישא קטנה באחינו. אזי המסו את לבבינו קדמא ואזלא. הפירוד הולך וגדול ח"ו. והחכם עיניו בראשו:
19
כ׳ויקחו לי לשמי. פי' שבשעה שתזכירו שמי תזכירוהו בקדושה וטהרה. ויקחו לי לשמ"י והבן:
20
כ״אהוא עש"ך ויכוננך. פי' אף שאתה בעולם השפל עולם העשיה. עכ"ז ויכוננך. לעלות למדרגות העליונות. והבן:
21
כ״בלעומת המסגרת תהיין הטבעות. הטבעות לשון טבעיית וויפיל מען איז גישלאסין אין דער קדושה אזוי פיל קאן מען צוא ניצין טבעיות. והבן:
22
כ״גומציון יסעדך. מציון מעשים שבך. וואש זייא מאכין איין צייכין אין דיר. שצריך לראות שלא יעמוד במדרגה אחת אחר עשיית המצוה כמו קודם עשייתה:
23
כ״דואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת. פירש"י שלא יאמרו עלי שלא הייתי כדאי לבקש עליהם רחמים. והדבר תמוה שמשה רבינו שהוא עניו מאוד מכל האדם יחזיק עצמו לכדאי לבקש רחמים. ונוכל לומר שכך הוא הפשט. שלא יאמרו שמחמת שלא היה כדאי לכן לא נשמע תפלתו ובאמת השי"ת מקבל תפלת כל פה אף מי שאינו כדאי כמאחז"ל. והבן:
24
כ״העוד אמר בנערותי הייתי סובר כי דבר קל הוא להתפלל ולבקש רחמים בעד חבירו. אבל באמת התפלה היא עבודה הקשה מכל העבודות. והראיה מפירש"י בפ' ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם. י' שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה. כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עלי'. ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש כו'. ומשמע שאילולי טעם זה היה עושה כל האפשריות בכדי שלא יצטרך לבא לידי עבודה זו. והמש"י:
25
כ״ועוד אמר. כי האבות הקדושים תקנו כל התקונים ויחדו כל היחודים בעובדות הגשמיות בחפירת הבארות ובענין המקלות ובמרעה הצאן. וכמבואר בספרים. וכשבאו אנשי כנסה"ג וראו שא"א שיתנהג העולם במדרגות העליונות האלו. ותקנו הברכות והתפלות והטמינו והצפינו כל האורות וכל היחודים הכל בנוסח התפלה והברכות וזה עד ביאת משיחנו בב"א:
26
כ״זברש"י פ' מקץ ארורים הרשעים שאין טובתם שלימה. פי' הטובה שעושה השי"ת עמהם אינה שלימה אצלם. זיי זוכין אין דער טובה איין חסרון:
27
כ״חמי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר. וכתיב יורה חטאים בדרך. הב' בפתח. פירוש בדרך הידועה וכבושה לכל. אבל מי זה האיש ירא ה' אזי יורנו בדרך אשר יבחר. אף שאינו כבוש ומסור לכל. והבן:
28
כ״טאשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשרי נשוי פשע פירוש נושא את פשעו למעלה כי מהחטא גופא יכול לתקן ולהאחז בשרשו הטוב:
29
ל׳ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל. פקד לשון פקדון. היינו שע"י אמונה האבין זיי דער הערט אז גאט איז ביהאלטין אין איטליכן יוד:
30
ל״אישראל עלו במחשבה. היינו שהן יכולין לעלות למעלה העליונה אפילו במחשבה טובה:
31
ל״בעין לא ראתה וכו'. אם עין לא ראתה העבדות. אזי עין לא ראתה השכר:
32
ל״גובאו האובדים בארץ אשו"ר. מל' אשרוני בנות היינו מאושר ועושר. והנדחים בארץ מצרים. היינו מעוני מל' מצור ומצוק. כי מעושר יכולים חס ושלום להיות לפעמים אובדים והוא יותר גרוע מנידח. כי נסיון עושר גדול מנסיון עוני. ומנסיון העוני יכולים להיות ח"ו נדחים. ובל ידח ממנו נידח:
33
ל״דעוד אמר אשו"ר לשון אושר ושרירות לבו. ומצרים היינו שמצר לעצמו בתעניתים וסגופים. כי כמו שאין אדם רשאי לילך אחרי שרירות לבו הרע ונקרא אבוד חס ושלום מהקדושה כך אינו רשאי להצר לעצמו בתעניתים וסגופים יותר מכחו וממדרגתו ונקרא נידח עכ"פ מהקדושה כ"ז שאין לו רשות מצדיקי הדור:
34
ל״הוהריחו ביראת ה'. כי ביראת ה' יכולים לצאת מכל הגופניות. וזהו והריחו ע"פ מאמר חז"ל. איזה דבר שהנשמה נהנה בו ואין הגוף נהנה בו זה הריח:
35
ל״ובעת שתיית לחיים בזמן החולי ר"ל. אמר. בורא פרי הגפן. בורא לשון בריאות שממשיך חיים ובריאות ע"י היפוך צירוף אותיות נ"גף לצירוף אותיות ג"פן. ישראל נקראו גפן. גפן ממצרים תסיע:
36
ל״זלהוגה דעות בדין. העולם אומרים מי שיש לו המאות יש לו הדעות. המאות מאה קולות של שופר. הדעות להוגה דעות:
37
ל״חגמרא לשון גומרי. א"א מו"ר ז"ל אמר איין האלבער עמוד גמרא איז באיי מיר דער גרעסטער מוסר ספר:
38
ל״טמה יפו פעמיך בנעלים. פעמיך לשון פעמים. אז עס טוהט דיר אשיין אמאל זאלסטו דאס פאר שליסין באיי זיך. בנעלים לשון נעול והסגר:
39
מ׳בשם הרש"ק זצוקללה"ה. מ"ש בזוהר לבר מתיובתא סגיא. שיעור תיובתא סגיא שלא יצאו ד' מינוטין בלא הרהור תשובה. ואנו אין זאת בכחינו. רק לקיים מאמר הזוה"ק פ' שלח. קם מצפרא מברך כמה ברכאין. אנח תפילין ברישי' כו':
40
מ״אבשם צדיקים אמר. בזוה"ק כבר נפתח פתח ע"י האר"י ז"ל. ובמדרש השער סגור לא יפתח עד ביאת משיח בב"א:
41
מ״באודה ה' בכל לבב. פי' מי שזוכה להתפלל בכל לבב מה טוב. ואם לאו ח"ו יתפלל עכ"פ בסוד ישרים. היינו בהתקשרות הצדיקים. וא"ל ח"ו. אזי. ועדה. היינו שיתפלל בהתקשרות כללות ישראל:
42
מ״גפטור מק"ש אם לא עשה מעשה. שהמעשה וק"ש חד הוא. וצריך לזה גוף נקי כמו לתפילין:
43
מ״דיקוו המים אל מקום אחד. ע"י מקוה נעשה אחדות:
44
מ״ה(מבנו הרה"ק זצוקללה"ה. דיבר בענין אחדות שנעשה ע"י טהרת הטבילה במקוה. ואמר שע"י טבילה במקוה יוכל האדם לייחד דעת חבירו לדעתו. וסיפר שפעם א' נחלה הרה"ק ר' משה זצוקללה"ה בנו של הרה"ק המגיד מקאזיניץ בהיותו ילד קטן אהוב לאביו הרה"ק הנ"ל. וייאשו אותו הרופאים. והיה אביו הרה"ק שרוי בצער גדול. ובהגיע זמן התפלה גמר בדעתו להסיח דעתו מחולי בנו הילד. ופי' ואמר ותשלך את הילד תחת אחד השיחים. שיח לשון תפלה. עבור תיבה אחת מהתפלה שתהיה בשמחה. והרגיש בדבר הרה"ק מבארדיטשוב זצוקלל"ה והלך לטבול במקוה ואמר שפעל בטבלתו לשנות דעת הרה"ק אבי הילד הנ"ל שיתפלל דווקא על רפואת בנו הילד. ואמר שע"י ששינה דעתו להתפלל על הרפואה היה המתקת דינים מעל כלל ילדי ישראל. ואמר ששמע בשם הבעש"ט ז"ל פי' הפ' בזע"ם תצעד ארץ. זעם ר"ת זביחה עירובין מקוואות. שע"י דברים אלו תצעד ותתייסד הארץ:
45
מ״ועוד אמר ששמע בשם הבעש"ט ז"ל שהיה אומר תהלים בהיותו במקוה:
46
מ״זעוד סיפר ואמר א"א זקני הרה"ק מקרעמיניץ זצוקללה"ה היה לו יגיעות רבות לתקן מקוה טהרה בקרעמיניץ ואח"כ ראו בהמקוה נחש גדול ונבהלו מפניו. ואמר אא"ז הרה"ק הנ"ל שהוא מחמת קטרוג גדול ע"ז. ואמר שמי שימסור נפשו להוציא את הנחש מהמקוה מובטח הוא לעוה"ב. ברם זכור אותו האיש לטוב:
47
מ״חעוד אמר דאי' בספרים דאע"פ שאין נבואה בחו"ל אבל במקום מים יוכל להיות והראיה מיחזקאל שנתייחד לו הדבור על נהר כבר אע"פ שהיה בחו"ל:
48
מ״טעוד אמר מה דאי' בזו"ח אלמלי לא שתו כל עלמא מההוא תמצות דארעא דישראל לא יכלי למשתי מנייהו. יכול להרגיש כל אדם לפי בחינתו תמצית מימי א"י:
49
נ׳ודיבר הרבה בזה שכל התקשרות ואהבת חברים הכל הוא ע"י טבילה במקוה. ודיבר מענין התקשרות ואהבת צדיקים זה לזה. ואמר בזה"ל אא"ז ז"ל היה בבחי' העלאת מ"נ. ורבו הקדוש המגיד ממעזיריטש זצוקלל"ה היה בבחי' הורדת מ"ד. ולכן היה מעשה פ"א אחר סעודת ליל שבת שהלך אא"ז זצ"ל לאכסניא שלו ואמר שיה"ש בחשאי שלא נשמע לשום ב"א. ושלח רבו הק' לבקש מאתו שיפסוק מלומר שיה"ש שלא היה יכול לישן כ"ז שאומר שיה"ש. גם היה מסדר על שולחן רבו הק' הנ"ל בפ"ע י"ב חלות בכל הסעודות של שבת קודש:
50
נ״אעוד אמר שמי שמאמין באמת בטהרתו במקוה ונהנה ומקבל חיות מזה בטוח הוא אף שהוא חלש ורחיצת המים מזיקין לו. עכ"ז הטבילה לא תזיק לו כלל. שהרי אף בגשמיות הדבר כן. שאף בתאוות המזיקין מאוד להאדם. עכ"ז ההנאה מצלת אותו מהסכנה כידוע. וכ"ש וק"ו ברוחניות).
51
נ״בבהו"ר שנת תר"ז אמר ה' יגמור בעדי. ע"פ מאחז"ל ג' שותפין יש באדם. כו'. אביו כו'. אמו כו'. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה. כך הוא הענין ר"ה ויו"כ ואח"כ סוכת לולב ואתרוג. והקב"ה נותן החיות:
52
נ״גכי גבר עלינו חסדו. כי עלינו הגבורות הם ג"כ חסדים:
53
נ״דבט' באב גנח ואמר עד מתי יהיה זה היום בגלות. שזה יותר מי"ח מאות שנה שזה היום מקוה לישועה:
54
נ״המזמור לדוד הבו לה' וגומ'. קול ה' בכח. כשהקול של תורה ותפלה יהיה בכח. אז קול ה' בהדר. חוזר לו הקול בעצמו. והבן:
55
נ״וגדולים מעשה ה'. פי' מה שיש אדם גדול בתורה זהו מעשה ה' שהשי"ת נתן לו מוח גדול. אבל דרושים בני אדם שדורשים ה'. זהו לכל חפציהם דוקא:
56
נ״זהבית יש לו קומה שלימה כמו האדם. החלונות הם העינים וכו'. ומסתמא במטה של אדם יש ג"כ קומה שלימה הכרים הם הראש. הראש הוא המלך. והד' כרים הם נגד אותיות הויה ב"ה. והבן:
57
נ״חלתיקון הברית אמר שהוא שמירת שבת ותפילין. ולומר שבחי ירושלים וגומ' שבפסד"ז בכוונה:
58
נ״טבפורים אמר דאי' שהיה חקוק שם הויה על השרביט. וזהו שנאמר ותיגע בראש השרביט כדי שיהיה השם כסדר האותיות:
59
ס׳הקורא את המגילה למפרע שהיה כבר ולא בזה"ז ח"ו לא יצא:
60
ס״א(מבנו הרה"ק זצוקללה"ה דורש טוב לעמו. היינו רק מדת הטוב שבעמו):
61
ס״בה' נסתרות לה' אלקינו. וה' נגלות לנו ולבנינו:
62
ס״גה' שמים שמים לה'. וה' ארץ נתן לבני אדם:
63
ס״דשלחיך פרדס רמונים. שלחיך היינו הנשמות שנשתלחו לזה העולם. ויש מהם בחי' פרדס. ויש מהם בחי' רמונים. כפרים לשון כופר"א. עם נרדים. והמש"י:
64
ס״העשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים. שעשו עיגול סביב הקו הישר והמש"י:
65
ס״וכימי השמים על הארץ. והל"ל כימי השמים והארץ. והענין שכל אדם יש לו ימים העליונים ונקראים ימי שמים. וצריך להלבישם בימי הארץ. שיהיו בשלימות כימי השמים שלו:
66
ס״זבשם רש"ק זצוקללה"ה. פניך הפונים להשי"ת. יחלו עשירי עם. עשירות לעם:
67
ס״חרבי מכבד עשירים: בעשירות:
68
ס״טדברי מוסר והתעוררות מאדומו"ר זצללה"ה על דבר עבודה שבלב זו תפלה בשמחה. מועתק בלשונו הק' ממש:
69
ע׳במאי דדבוק בר נש בהאי עלמא הכי בההוא עלמא. וויא אזוי דער מענטש איז אין גופניות אזוי איז ער אין רוחניות. פין דעסט וועגין באיין דאוונען דארף מען ניט האבין קיין חשבונות. מיא בידארף האבין התחזקות אין דער עבודה. סיא זאל ציהען קוריק פין אנדערע זאכין. המגיד ה"ק מזלאטשיב זצוקללה"ה אמר דער יצה"ר איז איין מאל גיקומען צוא אים בשעת דעם דאוונען האט ער אים גיהייסין קומען צום עסין. באיין דאוונען דארף מען קיין חשבונות ניט האבין. הרב הק' רש"ק זצוקללה"ה שאל פ"א לא"א מו"ר זצ"ל ווען ביסטו גיקומען צום דאוונען. האט ער אים גיענטפערט ער איז גיקומען אין דער קרעטשמע פון רננו צדיקים. והשיב לו הרב רש"ק הנ"ל ביסט גירעכט אז מיא פארט פארט מען. אז מיא שטייט קוקט מען זיך ארוס טאמער פעלט עפיס. ווארים אז מיא שטעלט זיך אין מיטין וועג בלייבט מען הינטער שטעליג. אזוי כ"ז מיא דאווינט טאר מען ניט האבין קיין חשבון. אין מדות דארף מען יוא האבין איין חשבון. אזוי וויא דיא הייליקע מדות נעמין זיך איינע פין דער אנדערער. דאגה בלב איש ישיחנה. ער זאל זיא אויס דאוונען. א"א מו"ר ז"ל אמר ווילסט מיט מיר ריידן רייד מיט מיר אין דאוונען. עוד ישיחנה ער זאל דיא דאגה נידיריק מאכין זאל זיך ניט צוא שפרייטין אין אילע אברים חס ושלום. באתרא דליעול ירקא ליעול בשרא וכוורי. אויף דעם אורט וואש מיא ברעכט דיא קאפ אויף נארישע חשבונות בעסער זאל מען דאוונען אין לערנען פריש אין לעבידיק. דיא ערשטו תפלה דארף מען מתפלל זיין לפני השי"ת מיא זאל פאר געסין וואש מיא האט איין נארישקייט אויף זיך. דער האלטין איין מחשבה ריין איז נאר בשמחה. מחשבה אותיות בשמחה:
70
ע״אדברי מוסר מאדומו"ר ז"ל ע"ד עבודה שבלב זו תפלה באהבת חברים כלשונו הק' ממש
71
ע״באז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגומר. זיי זיינען גיווארין אויף גירעט יראי ה'. סיא האט זיך אליין גירעט. דענמאלט ויקשב ה' נעמט ער אריין גאט אין הארצין. אז וישמע (ה') ויכתב ספר. אילע עשיות וואש איין יוד טוהט אויף דער וועלט ווערט אויבין דער פון איין ספר זכרון לפניו. כדאיתא בזוה"ק ספר למעלה מרישא דדוד. דוד איז תשובה ויראה. וויא אזוי קומט מען דער צוא. מיט פירוש המלות. דאשצואשפרייטאכץ פון דעם ווארט אין אלע אברים. עבודה שבלב. עס איז דאך נאר בלב פון דעסט וועגין איז דאס פארט איין עבודה. אז איין קבוץ האלטין זיך אין איינעם ווערט דער פון ניב שפתים דאש קוועלינג פין דיא לעפצין. אז עס זאל ניט זיין קיין פירוד הלבבות אין מיינע קאמפאנייעס וואלט איך זיי ערב גיוועזין שלא ישלוט בהם שום אומה ולשון:
72
ע״ג(מבנו הרב הק' זצוקללה"ה אמר כי פירוד בין החברים היא סכנה חס ושלום כדאיתא בזוה"ק כל אילין חבריא דלא רחמין אילין לאילין אסתלקו מעלמא עד לא מטא זמנייהו. וביותר היא סכנה חס ושלום להרב מהחבירים. ואמר בשם אביו אדומו"ר ז"ל כי הנסירה והבנין שנעשה בעשי"ת הכל הוא מאהבת חברים. וכדאיתא במדרש משל למלך שבנה פלטין ע"ג ספינות מקושרות כו'):
73
ע״דדברי התחזקות מאדומו"ר ז"ל בעניני תשובה מועתק ממש בלשונו הקדוש:
74
ע״התשובה צוא מתקן זיין בעולמות עליונים איז ניט אונזער ערך. אונזער תשובה איז צוא מתקן זיין זיך אליין אלהבא. תעניתים וסגופים ניצון מיר ניט נאר מיט ג' תנאים. איין גיזינטר מענטש. און איין גראבע עבירה ח"ו. און אין דיא קליינע טעג. גיבין מיר יוא איין מאהל רשות צוא חאפין איין מאל איין תענית. און דאס אז מען זאל טרינקען ווארעמס פאר טאג. און דאס ניט מיר האלטין דער פון נאר כדי ער זאל ניט אריין פאלין אין עצבות ומ"ש ח"ו. עצבות חלילה בריינגט צוא אלץ. איך וויל אזוי פיל ניט זאגין. הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. מיט איין שטיקל פרושקייט קאן מען אלץ אריבער גיין. כי זה מעשה בע"ד מען זאל זיך בירעכינען וואס מיא האט גיטאן עד עכשיו וסוברים שמתקנים ואדרבה זה מניעת הטוב. איין מאל אין טאג אודער איין מאל אין דער וואך אודער איין מאל אין חודש זאל מען זיך בירעכינען דעם אמת פון דער זאך. ווארום מיא זאל ווארטין ביז מען וועט פאריכטין איז ניט היינטיקע כחות און מוחות. אין מיינסטין וואס מיא טראכט דערינען בלאנקעט עס זיך:
75
ע״ותשובה אין אונזער ערך טייטשין מיר סור מרע על ידי ועשה טוב. משכו איז טייטש אוועק ציהען און צוא ציהען. אז מיא ציהט ארויף אויף זיך קדושה ווערט מען ממילא אוועק גיצויגן פון שלעכטץ. מיר טייטשין והנדחים בארץ מצרים. מיא קאן נדח ווערין פון דער קדושה ח"ו אז מען איז זיך מיצר מיט תענית וסגופים. ממ"נ. גייט מען ניט אויפן גלייכן וועג איז דאך תענית וסגופים אויך ניט גלייך. אלא מיא גייט אויף דעם אמתין וועג איז דאך עסין און שלאפין אויך גוט. מען גיהער זיך אוים שלאפין און אויס רוהען כדי עס זאל דאס הארץ זיין אין גאנצין. ווארום תשובה איז דער עיקר חרטה. און דאש הארץ איז דיא כלי פון חרטה. אזוי האבין מיר מקבל גוועזין פון אונזירע עלטערין פון גרויסע צדיקים:
76
ע״זבשם הרה"ק רש"ק זצוקללה"ה. אז סיא קומט צום עסין און מיא איז זיך מקרר פון תאות אכילה ווערט דאס גירעכינט גלגול שלג:
77
ע״חהתעוררות מאדומו"ר זצוקללה"ה ע"ד התפלה בהתקשרות לצדיקי' באמונה מועתק בלשונו הק' ממש
78
ע״טדער מקור איז אמונה בצדיקים ובפרט אין דעם צדיק וואש מיא פארט צוא אים. אין דעם חיות וואס ער טוט אריין און דעם דאוונען אין דעם לערנען. אין יו"ט אין ר"ח. אודער ער האט שוין גינומען אודער ער דארף צוא נעמין. דברים העומדים ברומו של עולם. דער פשט איז דברים העומדים ומעמידים את האדם ברומו של עולם. ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם. אז מיא שטעלט זיך פאר איין משרת באיי גאט ב"ה איז שוין עומדים ברום עולם. לאמיר קלערין אז מען האט ניט קיין חיות וואס איז דען. דינט גאט כשור לעול וכחמור למשא. קדש לי כל בכור. הייליק צוא מיר דיא מחשבה. דאס הייליקייט פון דיא רצועות. און פון דיא בתים. און פון דיא קשרים. און פון דיא פרשיות. דאס נעמט אלץ אויף זיך איין יוד. איין יוד דארף דיינקען גאט ב"ה אלע שעה און אילע רגע פאר בריאות. פאר גופניות ווייסט דאך איטליכער אז מיא דארף מכיר בטובה זיין. און פאר רוחניות דארף מען פשיטא מכיר בטובה זיין. דער עיקר איז דער דבור. עס איז פאראן איין העכירע זאך. מחשבה. פון דעם דבור קומט אין דער מחשבה. מצר תצרני רני פלט תסובבני. זאלסט אונז אפ היטן פון איין צרה. פון דעסט וועגין וועלין מיר דיר זינגען דאס גיזאנג פון אנטרינונג: והיה כי תבא מיט שמחה קאן מען קומען. וואס איז דיא שמחה אז מיא איז זוכה צוא זאגין פאר השי"ת הייליקע ווערטער בהתקשרות לצדיקים. ולקחת מראשית. ראשית איז חכמה. כל פרי אלע מערינג פון עשיות ודבורים. אשר תביא מארצך פון דיין ארציות. היום הזה אנכי מצוך לעשות. דוא זאלסט מאכין דעם טאג איין מחשבה. אגאנצין טאג זאל מען זיך בירעכינען פון וואנען סיא נעמט זיך. פילט ער עפעס מיט איר צוא האלט ער דער באיי צוא קער ער זיך אן דער מיט. פון אום גיין במחשבה אליין אן עשיה האלטין מיר גאר ניט דער פון. דאס איז ניט לאנשים כערכינו נאר האריוואנע. ואמר שכלל הדברים שדברנו כבר אמורים ומפורשים בקדושה בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תע"ב. ובספר החינוך פ' בא בפסוק ועצם לא תשברו בו. ואידך פירושא זיל גמור:
79
פ׳לשון תשובת הרדב"ז שם. גרסינן בפרק אין עומדין. אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך מריבה ולא מתוך כעס. ותו גרסינן ר' חנינא ביומא דריתחא לא הוה מצלי. פי' ביום שהיה כועס. תו גרסינן כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל. תו גרסינן שמואל לא היה מתפלל בביתא דאית ביה שיכרא. מפני הריח שהיה טורדו ומונעו מלהתכוון. למדת מכל הני שלא יתפלל אדם לא במקום שטורד מחשבתו ולא בזמן שמבטל את כוונתו. לכן היחיד או הרבים שיש להם איבה או כעס או שנאה או מריבה עם הצבור אין תפלתם רצויה. ואסור להם להתפלל שם שמחשבתו טרודה ואין יכול לכוין בתפלתו. וכ"ש אם מכעיסין אותו על פניו תמיד. וכ"ש אם הכעס הוא עם מנהיגי הקהל. ואי לאו דמסתפינא הוי אמינא דטב ליה להתפלל ביחיד מלהתפלל בתגרת בנ"א שאין דעתו נוחה מהם. עוד יש טעם דאין ראוי לאדם להתפלל אלא במקום שלבו חפץ. כי היכי דאמרינן אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ. וטעמו של דבר כי בהביט האדם אל מי שדעתו נוחה בו נפשו מתעוררת אל הכונה השלימה. ודעתו מתרחבת ולבו שמח ונחה עליו אז רוח ה' כענין שאמרו בנבואה. עוד אמרו בספרי החכמה כי בהיות האדם מתכוין אל רבו ונותן אליו לבו תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו ויהיה לו נפש יתירה וזה נקרא אצלם סוד העיבור בחיי שניהם. וזהו שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך. וזהו והתיצבו שם עמך ואצלתי מן הרוח וכו'. וכן התהלל רבינו הקדוש שאם היה ראה את פני הרב היה מגיע למדריגה עליונה וכ"ש אם הרב מתכוין וקרא זה אל זה להשפיע וזה לקבל. ומ"ה אמר ר' יוסי לא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה. ומכאן התירו שילך אדם למקום אחר ללמוד תורה אע"פ שאביו אומר לו שלא ילך ועובר מצות אביו. שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה. וזה הטעם עצמו בתפלה כי בהבט האדם אל אוהביו או לקרוביו או לרבו או למי שדעתו נוחה תתעורר נפשו אל הכונה העליונה ונתוסף עליו רוח ממרום. וזה דבר שהשכל מורה עליו וכו'. עכ"ל הקדוש:
80
פ״אז"ל ספר החינוך שם. ועתה בני בינה ושמעה זאת והטה אזניך ושמע אלמדך להועיל בתורה ובמצות. דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע. ואפי' רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצות ואפילו שלא לש"ש. מיד יטה אל הטוב. ומתוך שלא לשמה בא לשמה. ובכח מעשיו יסיר היצה"ר. כי אחרי הפעולות נמשכות הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים חפץ בתורה ובמצות. אם יעסוק תמיד בדברים של דופי כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה. באמת אם כל עסקו כל היום באותו אומנות. ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור. כי ידוע הדבר ואמת שכל האדם נפעל כפי פעולותיו כמו שאמרנו. וע"כ אמרו חז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כדי להתפיס בהם כל מחשבותינו ולהיות בהם כל עסקינו להטיב לנו באחריתנו. כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים וזוכים לחיי עד. ורמזו ז"ל ע"ז באמרם כל מי שיש לו מזוזה בפתחו וציצית בבגדו ותפילין בראשו מובטח לו שלא יחטא. לפי שאלו מצות תמידיות ונפעל בהם תמיד. לכן אתה ראה גם ראה מה מלאכתיך ועסקיך כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם. ואל יבטיחך יצרך לומר אחרי היות לבי שלם ותמים באמונת אלקים מה הפסד יש כי אתענג לפעמים בתענוגי אנשים לשבת בשווקים וברחובות להתלוצץ עם הלצים ולדבר צחות וכיוצא באלו הדברים שאין מביאין עליהן חטאות ואשמות הלא גם לי לבב כמוהם קטני עבה ממתניהם ומדוע ימשכוני הם אחריהם. אל בני השמר מפניהם פן תילכד ברשתם. רבים שתו מתוך כך כוס תרעלתם ואתה את נפשך תציל. ואחר דעתך זה אל יקשה עליך מעתה רבוי המצות בענין זכירת ניסי מצרים שהוא עמוד גדול בתורתינו. כי ברבות עסקינו בהם נתפעל אל הדבר כמו שאמרנו. עכ"ל הקדוש:
81
פ״בוהיה מצוה אדומו"ר ז"ל לאנ"ש לרשום הדברים האלו המועתקים מתשובת הרדב"ז ומספר החינוך הנ"ל לחקקם על לוח לבם. ואמר כי המה כללים גדולים וכל עניני חסידות:
82
פ״גבשם הרב הק' רש"ק זצוקללה"ה מועתק בלשונו הק'. אום שבת זאל מען אומיטיג זיין בתמיה. מיא גיהער זיך זייער שעמען פאר שבת. אזוי וויא שבת איז גרויס זאל איך ניט הארכין. בתמיה. דיא פעולה איז דער פון אז מען שעמט זיך אויף דער וועלט פאר שבת. אז מיא קומט אויף ייעניר וועלט איז פאראן אזוי איין מענטש וואש ער איז מקיים כל התורה ומצות. נאר ער האט ניט גיהאט דעם תענוג און דעם ברען. קומט ער אהין הייסט מען אים אריין אין ג"ע נאר ער האט ניט גיפילט דעם תענוג אויף דער וועלט. פילט ער דארט אויך ניט דעם תענוג פון ג"ע. ווער עס איז איין נאר איז ער מתרעם. וואס איז דער לייארים פון ג"ע. גיט מען אים אווארף. דאס איז אים ערגער פון כל המיני יסורים כו'. ביז ער מוז אן קומען צוא איין צדיק פון דער וועלט ער זאל אים איין טובה טאן. דיא פעולה פון דעם ווער סע שעמט זיך אויף דער וועלט פאר שבת. שבת מעין עוה"ב. קומט ער צום שכל ער זאל דארט זיך אויך שעמען. וואס טייטש. ג"ע איז דאך אזוי גרויס און איך הער דאס ניט. העלפט אים גאט ער זאל דארט דער הארכין:
83
פ״דעוד בשם רש"ק זצוקללה"ה. דק על דק. דוא ווילסט דינען דעם אויבערשטין דין זיך. השי"ת נקרא דק על דק. על מי שהוא דק מגסות החומריות:
84
פ״העוד בשם רש"ק דער גרעסטער יצה"ר איז אז מיא פאר געסט אז מיא איז איין בן מלך:
85
פ״ועוד בשם הרה"ק הנ"ל. שוחה עמוקה פי זרות. עס איז ניטא קיין ערגירע שוחא עמוקה וויא אז דער מויל איז פרעמד פון דיא רייד וואס ער רעט:
86
פ״זעוד בשם הרה"ק הנ"ל. טעמה כי טוב סחרה. לשון סביב. היינו אף במדרגה התחתונה:
87
פ״חעוד בשם הרה"ק הנ"ל. איך וואלט מיר ווינטשין ליב האבין דעם גרעסטין צדיק שבישראל וויא השי"ת האט ליב דעם גרעסטין רשע שבישראל:
88
פ״טעוד בשם הרה"ק הנ"ל. ווען איז ימלא פי תהלתך אז כל היום תפארתך. און ווען איז כל היום תפארתך אז ימלא ימלא פי תהלתך:
89
צ׳עוד בשם הרה"ק הנ"ל. אמר בעולם העליון שוקלין היערות והשדות שנוסעין בהם אל הצדיק בכף הזכיות:
90