בית אהרן, השמטות א׳Beit Aharon, Addendum 1
א׳לאשר באו ליקוטים אלה לידינו אחרי שכבר נדפסו המכתבים הק' ע"כ נלחצתי לשים להם פה מקום ביחוד
1
ב׳בט"ו בשבט דקדק במשנה. בא' בשבט ר"ה לאילן כו' ב"ה אומרים בחמשה עשר בו. ולמה לא נקט לשון רבים ר"ה לאילנות כמו דנקט מתחילה ר"ה לשמיטין וליובלות כו' ולירקות. ותירץ ע"פ המדרש. ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק. משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו שתי אילנות כרוכים של סם חיים ושל סם המות כו'. וכך הוא הפי' במשנה כאן ר"ה לאיל"ן לאילנא דחיי לקבל חיות מאילנא דחיי על כל השנה. והמש"י:
2
ג׳ברש"י אסף אלקים את חרפתי. משיש לה בן תולה בו מי שבר כלי זה בנך. מי אכל תאנים אלו בנך. דקדק אדומו"ר ז"ל מאי דנקט דברים אלו כלים ותאנים. ואמר מי שבר כלי זה רמז לשבירת הכלים שתולה ביוסף שמדתו הוא המתקן ענין שבירת הכלים כידוע. מי אכל תאנים. כי שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר. ואלה תולדות יעקב יוסף. וכפירש"י עלה תאנה הוא העץ שאכלו ממנו. בדבר שקלקלו בו נתקנו והמבין יבין:
3
ד׳משוך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם. היינו שמיום רביעי שאומרים בו שיר של יום אל נקמות ה' אנו מבקשים ומצפים חסד ד' בהארת שבת הבא ג' ימים מקמי שבתא:
4
ה׳אחר המאמר הנכתב בלקוטים ד' קמד ע"ד המתחיל מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר. וכתיב יורה חטאים בדרך. וסיום המאמר בפירוש בדרך יבחר אף שאינו כבוש ומסור לכל. ואחר דברי המאמר הלז שייך מאמר זה בלשון זה:
5
ו׳מבנו הרה"ק זצוקללה"ה. אמר. המשל בזה למי שנושא משא כבד שצריך הוא לילך דוקא בדרך הכבוש לכל שלא יפול ח"ו תחת משאו מחמת שהדרך עוד לא כבושה כראוי. משא"כ כשהולך בלא משא יוכל לחפש ולבקש מסילות הקרובים ביותר בכדי למהר להגיע למחוז חפצו. והנמשל מובן. כנ"ל שהדרך לעבודת ה' יש ללמוד מדרך הגשמי. ועוד אמר שעוד יש ללמוד בזה שכמו שבדרך הגשמי אינו יכול לילך במחשבה לבד אף שרצונו ודעתו לילך. ההילוך הוא דוקא ע"י כלי הפעולה וברגלים דוקא. כך הדרך לעבודת ה'. המחשבה לבד אין זה הדרך לילך בו. עד שיצורף לו עובדא ומילולא. ובשם אביו הרה"ק אדומו"ר זצוקללה"ה. שהרי אף בחיות הפשוט תלוי בעובדא. כוון אכילה ושתיה וכיוצא. ואף להמשיך נשמה מלמעלה. וכש"כ וק"ו להשיג חיות של מצוה בתורה ותפלה בוודאי תלוי הדבר בעובדא ובמילולא וביגיעה לפי כחו:
6
ז׳עוד מבנו הרה"ק זצוקללה"ה דברי נחמה שאמר בדמעות שליש בעת שבאו לנחמו על הסתלקות אביו הק' אדומו"ר זצוקללה"ה נבג"מ:
7
ח׳א"א מו"ר זצוק"ל טרם ששם פעמיו לדרך ההוא שנתבקש בשם לישיבה של מעלה אמר לי בזה"ל. על הציון הקדוש של אא"ז הקדוש הרב ר' אהרן הגדול מקארלין זצוקללה"ה יש לקונן ולפרש הפ' דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד. שהדרכים של אותו הציון המה אבלות מבלי באי מועד. ולא כן ציוני הצדיקים שהמה במדינת וואלין שרבים משתטחים עליהם בתפלה ותחנונים לפני השי"ת. כך אמר לי בפיו הקדוש. והבנתי מדבריו הקדושים שהתפלל ע"ז לעת מצוא שיהיה בוואלין. וכך הועילה לו תפלתו:
8
ט׳עוד אמר. אא"ז הק' והנורא הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה היה לו קבלת יחוס מזרע דוד המלך ע"ה. ואאמו"ר היה לו כמה בחי' שהיו אצל דוד המע"ה. שהנהיג עדתו עדת ישורן שבע וארבעים שנה. כזמן מלוכת דהמע"ה. וכמה דמים יצאו מגופו בכל יום. כדאיתא במדרש גבי דהמע"ה. והיה נעים זמירות ישראל כידוע. ואין לנו לנחם עצמינו זולתי במאמר המדרש כשאין מי שיתפלל עבור ישראל. הקב"ה בעצמו עומד ומתפלל:
9
י׳ואמר בשם הרה"ק ר"ב ממעזיבוז זצלה"ה הפי' ברוך פודה ומציל ברוך שמו. היינו שהקב"ה בעצמו עושה הפדיון בשמו הגדול. ומשפיע כל טוב לישראל:
10
י״אעוד אמר בשם הרה"ק מהר"ש מקארלין שאמר אחר שנתבקש אא"ז בישיבה של מעלה. לא תתגודדו. לא תעשו אגודות אגודות. ולא תשימו קרחה. לשון קרח וקרירות. כי רק בין עיניכם למת. אבל באמת עדיין עומד ומתפלל. אא"ז הרה"ק ר' אשר זצללה"ה אמר קודם עלייתו לשמי מרום. יש צדיקים הק' שמבטיחים שלא יכנסו לג"ע עד שיבא הגואל. ואנו אין בכחינו להבטיח הבטחה כזה. רק זה נאמר כאשר היה כל עובדותינו בעוה"ז בתפלה ותחנונים עבור ישראל כך בעולם העליון נעמוד בתפלה ובתחנונים עבורם. וכל הדברים האלו צריכין אנו להאמין באמו"ש לעת כזאת על א"א מו"ר זצללה"ה זי"ע ועכ"י:
11
י״בתם ונשלם
12