בית אלהים, שער התשובה י״גBeit Elohim, Shaar HaTeshuvah 13
א׳גם כי התשובה היא מועילה לכל באי עולם עם כל זה יש הפרש בין תשובת ישראל לתשובת שאר האומות ע"א שהיו בשנים קדמוניות (ב"ר פ' א') כי העולם לא נברא אלא בשביל ישראל שיקבלו את התורה ואם לא יקבלוה אין קיום לעולם, (מדרש תהלים ל"ו) כי כ"ו דורות נתקיים בחסד האל ית' כנגד הני כ"ו כי לעולם חסדו, וכן התשובה אלמלא לא נתקבלה לא היה קיום לעולם.
1
ב׳וזהו (ב"ר פ' א') שקדמה במחשבה לבריאת העולם בכלל השבעה דברים שקדמו לעולם, וישראל שיש עליהם עול רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות ל"ת ואי אפשר לעמוד בכללם מבלי שלא יקיימו איזה מצוה או יעברו על איזו עבירה, הם הצריכים לתשובה בכל יום, ובשבילם נבראת, וכמו שייחס הנביא ע"ה התשובה לישראל שובה ישראל עד ה' אלהיך וגו', וכמו שאמרו חכמים (יומא פ"ו) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, וידוע כי נפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד מהאוצר ששמו גוף, משא"כ בנפשות של אומות ע"א הנזכרים, ואמר ג"כ אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה (וי"ר פ' כ"ז) אמר הקב"ה כשושנה זו מפורחת ולבה למעלה כך אתם כשתעשו תשובה יהי לבכם למעלה, וכתיב לישראל, וכן אמר הכתוב (דברים ט"ז) ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו וגו' כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך וגו' ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם, נראה כי התשובה מיוחדת לישראל כמו שכתוב ה' אלהיך וגו' ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם, כי קבלת התשובה צריכה ג"כ זכות אבות ישראל:
2
ג׳וכן מצינו כל הנביאים מזכירים את ישראל שישובו בתשובה על כל חטאתם ומזכירים ענשי אומות ע"א הנזכרים ואינם מזכירים אותם שישובו בתשובה כמו שכתוב בירמיהו (ירמיה מ"ו) אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא על כל הגוים למצרים וגו' לפלשתים למואב לבני עמון לאדום לדמשק לקדר לעילם לבבל, ובתוך עונשי בבל תשובת ישראל ותנחומיהם (שם נ') בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה' יבואו בני ישראל וגו' ציון ישאלו דרך וגו', גם כי לא כלם חטאו כי צאן אובדות יהיו רועיהם התעום וגו' שה פזורה ישראל אריות הדיחו, וכמו שאמרו ז"ל (וי"ר פ' ד') מה דרכו של שה לוקה באחד מאיבריו וכלם מרגישים אף ישראל כן אחד חוטא וכלם נענשים, (שם) כמשל הקודח תחתיו בספינה.
3
ד׳ולכן ושובבתי את ישראל אל נוהו וגו' בימים ההם ובעת ההיא נאם ה' יבוקש את עון ישראל ואיננו וגו', והשלים בענשי בבל על מה שעשו לישראל, עד הנה דברי ירמיהו, להורות כי אין תקומה למפלת האומות הנזכרים, ולא כאלה חלק יעקב כי זכות אבותם מסייעתם לשוב בתשובה שלימה, וכן עמוס אמר (עמוס א') על ג' פשעי דמשק וגו' ועזה וצור ואדום ועמון ומואב ויהודה ועל ישראל, האריך בטובה שעשה להם, ואנכי השמדתי את האמורי וגו' ואנכי העליתי אתכם וגו' ואקים מבניכם וגו' ואמר שמעו את הדבר הזה וגו' על כל המשפחות אשר העליתי מארץ מצרים וגו' לכלול את יהודה עם ישראל מפני שהשוה אותו לשאר האומות שחתם בו ג"כ ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלים, ואמר על יהודה וישראל (שם ג') רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם,
4
ה׳וכמו שאמרו ז"ל (ע"ז ד') משל לנושה בשני בני אדם אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת, כי לשון פקידה הוא מזמן לזמן, ואפילו יונה הנביא שהיתה עיקר נבואתו לנינוה לא אמר להם בפירוש שישובו בתשובה אלא שיעד הרעה הבאה עליהם וכמו שכתוב (יונה א') קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני, ואמר לו שנית קום לך וגו' וקרא עליה את הקריאה אשר אנכי דובר אליך ויקם יונה וילך אל נינוה וגו' ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת, וכבר אמרו ז"ל (תנחומא פ' ויקרא) שהיה נשמט יונה שלא לחייב את ישראל מפני שהגוים קרובים לתשובה, ולכן כשאמר לו וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני ברח, כי ראה כי גם שרעתם היתה רבה שעלתה מאליה לפני האל ית', ולא הוצרך שישגיח האל ית' במעשיהם, לראות אם עשו רעה אם לאו, אלא שהרעה עצמה עלתה בצעקת המעונים, וכמו שאמר (ב"ר ל"א) על החמס קם למטה רשע, מלמד שזקף עצמו כמקל לפני הקב"ה, ועם כל זה כיון שהוא חנון ורחום ארך אפים וגו' ינחם על הרעה כשישובו, בראותם שהיתה הרעה קרובה לבא עליהם כיון שעלתה רעתם לפניו ית' וית', ולכן כשחזר אח"כ האל ית' לשלחו שנית אמר לו וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דובר אליך, לא רצה לגלות לו מיד אופן הקריאה וגם שנה בה ג"כ שלא יקרא כי עלתה רעתם שישובו מיד אלא עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת, כי אולי לא ישובו כל כך מהרה בהיות להם שהות ארבעים יום ויתרצה יונה לקרוא זאת הקריאה, ועם כל זה שבו בתשובה שלימה, וגם כי היה הרעה לימים האמינו באלהים כמו שכתוב ויאמינו אנשי נינוה וגו', ומפני כי עיקר התשובה לישראל, אמרו בתשובתם מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו, כי אחר שעשו התשובה הנזכרת ודאי שישוב מחרון אפו, אלא להיותם משאר האומות אמרו אחר שהרבו בתשובה כפי יכלתם מי יודע אם ישוב מחרון אפו גם לנו כמו לישראל.
5