בית אלהים, שער היסודות ג׳Beit Elohim, Shaar HaYesodot 3
א׳הר"מ ז"ל הביא במורה תחלת ח"ב, כ"ה הקדמות אשר צריך אליהן בקיום מציאות האל ית', ובמופתים על היותו לא גוף ולא כח בגוף, ושהוא יתברך אחד, והוליד מהן ארבע עיונים.
1
ב׳הראשון הוא בנוי על תנועה נצחית תדירה, והשני על דבר מורכב משני דברים וימצא האחד מהם בפני עצמו, שהוא מחייב שימצא הדבר השני ג"כ בפני עצמו, והשלישי כי הנמצאות לא ימנעו מחלוקה, אם שיהיו כולן הוות נפסדות, או בהיפך, או קצתן הוות נפסדות, וקצתן היפך, וסמך על מופת זה ואמר שאין בו דחיה ולא מחלוקת, וגם מזה יתחייב שהוא ית' אינו גוף ולא כח בגוף, וגם שהוא יתברך שמו הוא אחד, ואינו נופל תחת הזמן ושיאמר בו שינוי, והרביעי מיציאת הדברים מן הכח אל הפועל, וכמו שהאריך שם בביאורם יבינם המבין בדרכי המופת.
2
ג׳אמנם מה שאביא אני באלו העיקרים והשרשים הוא ראיות מדרך הסברא הנכונה מן השכל מבלי מופת חותך, ומן המוחש ומן הקבלה מספר התורה ונביאים וכתובים ומאמרי חז"ל הבנויים על החכמה ועל קבלה הדת:
3
ד׳ואומר כי הראיה מדרך הסברא הנכונה תהיה פרטית לכל העולם, וזה כי כל דבר המתחדש בזה העולם מדומם וצומח וב"ח כלם יתחדשו ויתהוו ויצאו לפועל ע"י סבות קרובות או רחוקות, ולא ימלט מחלוקה, או תהיה הסבה ע"י הטבע לבד, או ע"י האיש הפועל, או ע"י שניהם ביחד, אם ע"י הטבע לבד כהתהוות המחצבים והמתכות והצומחים הבלתי נזרעים והאדים כפי הכנת מקומותיהם, וכן הב"ח הנהוים מעצמם בהכנות המקומות, ואם ע"י האיש הפועל כמו הבנינים ומיני כל הכלים הנעשים ע"י בני אדם, ואם ע"י שניהם ביחד, כמו הצמחים שהם מתחדשים מפעולות האדם בהכנת המקום ובזריעתם או נטיעתם, ובגמר התהוותם והתחדשם ע"י הטבע, וכמו יציאת מיני הב"ח לפועל ע"י המוליד והטבע הגומר צורתם והוייתם, וכלל שלש החלוקות הוא שהן נהוין ונעשים ע"י סבה פועלת אותם ולא מעצמם, ומהם שהם פרטי העולם ילקח ראיה לכל העולם שלא נברא מעצמו, כי אם ע"י בורא שהמציאו והכין לו טבע שיתחדשו הדברים המתחדשים על ידו, מהארבעה יסודות ומהדברים המתחדשים מהם ע"י סבות משתלשלות כולן מן הסבה הראשונה הוא הבורא ית' וית', לבד מה שברא עולם הגלגלים בחכמתו יתברך ועולם המלאכים שהוא עולם העליון, וע"ז אמר דוד ע"ה כפי הכוונה במקום הזה (תהלים ק"ד) מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך, רמז באמרו מעשיך ה' על עולם המלאכים שאמר עליהם למעלה עושה מלאכיו רוחות וגו', וייחד שמו יתברך עליהם להיותם קרובים אליו שהם שכל פשוט בלי חומר, ואמר על עולם הגלגלים כלם בחכמה עשית כמו שכתוב עליהם (שם י"ט) השמים מספרים כבוד אל וגו', ואמר על עולם השפל מלאה הארץ קנינך, כמו שהתחיל למעלה במה שברא בעולם השפל יסד ארץ על מכוניה וגו' תהום כלבוש וגו' ושאר הפסוקים, ועל כלל כלם אמר מה רבו, כי כל הנעשה בכל העולמות בלי קץ ותכלה הכל נעשה על ידו ובסבתו ובהשתלשלות ממנו, וגם מפני שלמעלה פרט כמה דברים שעשה האל ית' כמו שאמר יסד ארץ וגו' עד תזרח השמש יאספון וגו', יצא אדם וגו', שכלם פעולות האל ית', אמר מה רבו, כלו' גם כי ספרתי שעשה כל אלו לא השלמתי את כולן כי אין להן סוף כי רבו כמו רבו, וג"כ יפורש פסוק זה כלו על עולם השפל לבד, אמר מה רבו מעשיך וגו', לפי שכפי הנראה כל מה שנעשה בעולם השפל הוא ע"י הטבע והאיש הפועל כנזכר למעלה, ואינם מיחסים גמר הפעולות וצאתן לפועל לסבה הראשונה יתברך שמו, אמר מה רבו מעשיך ה' שבראת הארבע יסודות וטבעם וטבע כל הדברים וכלם עשיתם בחכמה שיתחדשו כל הדברים מהם כל מה שנעשה מהם הוא מסבתך ומהשתלשלותך עד שמלאה הארץ קנינך, שכלם מתחדשים על ידך ובסבתך באמצעות הטבע שבראת אותו בחכמה לשיתחדשו הדברים כנזכר:
4
ה׳והראיה הלקוחה מן המוחש הוא משלשה פנים, אם מסדר העולם ושלימות תכונתו ואם מן הנסים שנתחדשו בעולם, ואם מן היעודים שנתיעדו ע"י הנביאים ונתקיימו כולם.
5
ו׳אם מסדר העולם ושלימות תכונתו, יתבאר, כי לא נפל במקרה ובהזדמן כי אם על יד ממציאו ובוראו ית' שמו, וזה כי אנו רואים כי מה שנעשה מעצמו בטבעו שלא ע"י סיוע אדם אינו שלם כמו הנעשה ע"י סיוע אדם, כמו הצמחים והפירות הגדלים בהרים וביערים שאין להם שלימות במראיתם וטעמם, כמיני אותם הצמחים והפירות שגדלים במקומות הישוב ע"י תיקון הקרקע בחרישה ובזריעה, וכן הכרם וכיוצא באלו הם שלמים כשיגמרו ע"י איש פועל ברצון ומקרב הדבר שיתחדש בשלימותו, וכשנשגיח בכל מה שיש בזה העולם נמצא הכל בשלימות ובסדר נכון, הד' יסודות הם שומרים את תפקידם בגבולם לתועלת מה שישתלשל מהם מן ההויות שבזה העולם בסדר ובשלימות, וכן המחצבים והמתכות הם נמצאים כפי הכנת המקומות לתועלת ישוב העולם וקיומו, והב"ח נוצרים בשלימותם, וכל איבריהם לתועלת קיום מינם, והוכן לכל מין ומין מזונו כפי טבעו שימשך מעצמו אליו, וכמו שכתבו חכמי הטבע חכמת בריאת כל מין ומין בשלימותו ותועלתו לכל מה שיצטרך לקיום המין, וכולם הוכנו לצורך ותועלת מן האנושי אשר הוא כוונת בריאת העולם, והוא שלם בבריאתו בכל מה שהוא צריך בכפל חושיו ואיבריו היותר צריכים לו, ובתוכן גופו בשלימות לכל מה שיצטרך לקיום גופו ותיקון נפשו כמו שהוא ידוע בחכמת הטבע, הכלל כי כל דבר שנתהווה בזה העולם אנו רואים כי הוא בשלמות גדול, וזה יורה כי נעשה בכוונת פועל יצרו ובראו בשלימות והוא האל יתברך, כי אם היה נברא מעצמו לא היה בו השלימות ההוא כמו שכתבתי, וכמו שדרשו חז"ל (חולין ס') כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונם נבראו שהוא לשון יופי, והכוונה כי הראיה שהן מעשה בראשית ושנבראו במאמרו ית', הוא היותם נבראים ביפיים ותועלתם כנזכר.
6
ז׳ואם מן הנסים שנתחדשו בעולם יתבאר גם כן מציאות ה' וגדולתו, כי האפיקורסים האומרים שאין אלוה ואין לעולם מנהיג, הם אומרים כי לא ישתנה שום דבר מטבעו ובריאותו וכיון שאנו רואים שינוי הטבע או התהפכו בהתחדש הנס, הוא הוראה על מציאות אלוה בורא הטבע ויכול להכניעו בעת שיראה לו לצורך עבדיו הצדיקים, ואין מי שיוכל להכחיש הנסים שנעשו לישראל ביציאת מצרים כמו שהם כתובים בתורה, והנסים שנעשו להם גם כן במדבר ובכניסת הארץ, וכל העמים ידעו בעשיית רוב הנסים אלו כמו שכתוב (שמות ט"ו) שמעו עמים ירגזון וגו' תפול עליהם אימתה ופחד וגו', ואף הם יש להם קבלה מאבותיהם על קצת נסים המפורסמים שהם אמתיים, בפרט בנתינת התורה והנסים שנעשו בנתינתה, ואנחנו עדת מקבלי התורה יודעים כל הנסים שנעשו, מפורסמים ונסתרים, מאבותינו אברהם יצחק ויעקב ובניהם ביציאת מצרים, ואחר כך במדבר ובזמן היותם בגלות, כמו שרמוז בתורה ובנביאים וכתובים ודברי רז"ל, אשר כל זה מורה על מציאות אלוה בורא יכול לשנות הטבע שברא, וכמו שאמר הנביא (ישעיה מ"ג י"א) אנכי אנכי ה' ואין מבלעדי מושיע, ר"ל אנכי המצוי שבראתי העולם ואנכי ששניתי הטבע שבראתי לצורך עבדי, ולזה אמר ואין מבלעדי מושיע, כלומר אם יצטייר ח"ו שאני לא הייתי מצוי, לא היה אפשר להיות שום מושיע בשינוי הטבע, כי הטבע לא ישתנה מעצמו:
7
ח׳ואם מן היעודין שנתיעדו על ידי הנביאים ונתקיימו כולם, יתבאר גם כן מציאותו ית', כי אין האדם ואפילו יהיה חכם כשלמה יכול לידע מה שעתיד להיות, כי מה שאמרו (אבות ד') איזה הוא כו' הרואה את הנולד, זהו בדברים הממשמשים ובאים, או בדברים המצוים להיות, אבל היעוד לימים רחוקים לא יהיה אלא מפי הנביא מהאל יתברך, וזהו הוראה על אמתת נבואתו, כמו שנאמר בשמואל (ש"א ג') וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה', וכתיב לעיל מיניה ולא הפיל מכל דבריו ארצה, וזהו הוראה על מציאות האל המנבא בני אדם המוכנים לנבואה.
8
ט׳והנה ראינו היעוד שאמר האל ית' לאברהם (בראשית ט"ו) ידוע תדע וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וגם את הגוי וגו', ונתקיים, וכן למשה (שמות ג') ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וגו', ונתקיים, (שם ד') ואני אחזק את לב פרעה וגו', ונתקיים, (שם י"ד) וחזקתי את לב פרעה וגו', ונתקיים, וכן לעתים רחוקות (דברים ל"א) הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וגו', ונתקיים, (דברים ד) ונושנתם בארץ כמנין ונושנת"ם ונתקיי', וכן (מלכים א' י"ג) איש האלהים בא מיהודה בדבר ה' אל בית אל וגו' ויקרא על המזבח וגו' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך וגו', ונתקיים על ידי יאשיהו כמו שכתוב שם בסוף (מלכים ב' כ"ג) גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ, וכן הרבה יעודים כיוצא באלו שנתיעדו לעתיד ונתקיימו, הוא הוראה על מציאות האל יתברך שמנבא את בני אדם המוכנים לכך לצורך ישראל, ויעודים אלו הם מפורסמים לישראל שאין מי שיכחישם, ולכן אין מי שיוכל להכחיש מציאות האל יתברך, וכמו שאמר הנביא (ישעיה מ"ו) זכרו ראשונות וגו' כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו וגו', כי הראיה למכחישים מציאותו היא בהיותו מגיד מראשית אחרית והם היעודים, ומפני שקצת האומות יכחישו יעודים אלו, אמר הנביא ע"ה אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם ה' ואני אל, אמר הגדתי בשעת היעוד, והושעתי בשעת קיומו, וזהו ביעודים שלא נתפרסמו אלא לנביא שנאמרו לו, כמו בידוע תדע וגו' ואני אחזק וגו', אבל היעודים שנכתבו בתורה אחר נתינתה, כמו וקם העם הזה וגו' וכמו בנביאים ויקרא על המזבח וגו', שהיו יעודים שנתפרסמו בזמן היעוד ובזמן קיומו, אמר עליהם והשמעתי שהשמיע אותם בפרסום בזמן היעוד ובזמן קיומו כנזכר.
9
י׳ואפשר שכיון באלו הג' מלות על יעוד ידוע תדע וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש וגו', והושעתי על היעודים של זמן ישועת ישראל ביצ"מ, והשמעתי על הנסים שנעשו בנתינת התורה שנשמע בכל העולם כמו שדרשו חז"ל.
10
י״אבין כך ובין כך אמר על יעודים אלו אנכי הגדתי וגו' ואין בכם זר, כי גם שקצת האומות יכחישו איזה מהם אתם אינכם יכולים להכחיש, ולזה אמר ואין בכם זר שיכחיש שום דבר מזה, כי אתם עדי שאני אל, וכן אמר האותיות שאלוני וגו' מי השמיע זאת מקדם מאז הלא אני ה' ואין עוד אלהים וגו', כי הדברים העתידים לא יושגו כי אם לאל יתברך והם ראיה על מציאותו יתברך כנזכר:
11