בית אלהים, שער היסודות ט׳Beit Elohim, Shaar HaYesodot 9
א׳בהרחקת הגשמות, הביא הרב ז"ל במורה סוף חלק ראשון דעת המדברים בשלשה דרכים, וכן בפרק שני מחלק שני הביא ד' עיונים שהוליד מההקדמות על מציאות השי"ת, ומקצתם כתב שיתחייב שהוא יתברך אינו גוף ולא כח בגוף.
1
ב׳והנה לפי דרכנו אנחנו נביא מן הסברא שהוא יתברך אינו גוף ולא כח בגוף, וזה כי הגופים הפשוטים, חמשה, ארבע יסודות, והגשם החמישי הוא גשם כל הגלגלים, והגשם היותר עב ועכור גשם הארץ, והשני לו והוא עליו הוא גשם המים כי גם שהם גוף נתפס בכלים ובידים הוא זך וצלול, והשלישי הוא גשם הרוח והוא סובב על המים ודק מהם כי אינו נתפס בכלי וביד אלא בנוד קשור וסתום מכל צדדיו, והרביעי גשם האש הסובב על הרוח תחת גלגל הירח, והוא דק וקל יותר מן הרוח כי עיקר יסוד האש והוא השלהבת אינה נתפסת היא לבדה בשום מקום אלא עולה על יסודה העליון כשלהבת הקשורה בגחלת כי בעודה נתפסת בגחלת היא נראית ואין בה ממשות וכשתפרד מן הגחלת אינה נראית ואינה נתפסת ונגדרת בשום מקום כ"א ביסודה, ואלו הד' יסודות יקרה להם הפסד וכליון בשני פנים, האחד מצד עצמן שהן גוף וברוב הימים והשנים יפסדו וישתנו ויתהוה מהם דבר אחר לפי תנועת הגלגלים.
2
ג׳והב' מצד זולתן שיפסדו וישתנו על יד אחרים שיפסידו וישנו אותם לצרכם ולעשות מהם דבר אחר, וכן כל מה שנעשה מהם יקרה בו ב' מיני הפסד והכליון, מצד עצמו לפי רוב השנים, ומצד אחרים שיפסידו אותם בידים כשבירת כלים בידים והתכתן וקריעת בגדים והשחתתם וסתירת בנינים ופוצצות סלעים בפטישים, והגשם החמישי הוא דק ובהיר מכלם ולא ישיגהו מקרה ההפסד לא מצד עצמו ולא מצד זולתו כי אם ברצונו יתברך שבראו ויכול לכלותו, כי אפילו המלאכים שהם למעלה מן הגלגלים הם נשרפים ברצונו יתברך, ושני מיני ההפסד הנזכרים מצד עצמן או זולתן מפסידים הגשם לבד או קצתו, ולפעמים מפסידים ג"כ צורתו כמו שתאמר בבעלי החיים יקרה להם מצד עצמן המיתה ויפסד גופן, או ע"י אחרים שיכו אותם באבר ראשיי שהנפש תלוי בו וימות ויפסד הגוף, והגשם החמישי לא יקרה אחד מהם כי כלו גשם אחד זך ובהיר מתדמה החלקים אין בקצתו דבר שיהיה צורתו תלויה בו יותר מקצתו ולא יקרה בו הפסד ושינוי כ"א ברצונו יתב':
3
ד׳ויצא לנו מכל זה כי האל ית' הוא נצחי וקיים אינו גוף ולא כח בגוף, ואינו נכלל בכלל שם שישיגהו הפסד או שינוי ח"ו לא מצד עצמו ולא מצד זולתו כי הוא נצחי חי וקיים:
4
ה׳והנה דור הפלגה טעו בזה שחשבו להלחם בו, כמו שאמר במדרש כת אחת אומרת נעשה מלחמה עמו כו' נעשה מגדל ונעלה לרקיע ונכהו בקרדומות כדי שיזובו מימיו, כוונתם כי גשם הגלגל היה לו איזה אבר ראשיי שיכו בו ויפסד צורתו וזהו זיבת מימיו, וכן עשיית מלחמה עם האל ית' היתה לפי סכלותם שהיה בו גוף או כח בגוף, ולזה אמר הכתוב (בראשית י"א) וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל וגו', כי הם חשבו כי בהפלגת הגובה שהגביהו המגדל עד שמים שהוא עולה על ראשו רואה דקלים לפניו כאלין חגביא יהיו משיגים לרקיע ויהיו קרובים להלחם עם האל ית'.
5
ו׳לזה אמר הכתוב וירד ה' לראות וגו', כי עם הפלגת הגובה הנזכר היה כ"כ שפל ועמוק מן השמים שהוצרך לכתוב בו כביכול ירידה לפני האל יתברך:
6
ז׳והראיה מן המוחש כי כל דבר שהוא גוף אין צורת גופו ותכונתו משתנה כל זמן קיומו וצורתו ותכונתו מושגת, וראינו כי כל מי שהשיג נבואה והקבלת פני השכינה לא השיגו כ"א השגת אור וזוהר הגדול, ואותם שנצטיירה בראייתם שום צורה לא עמדה על אופן אחד וכמו שאמרו ז"ל (ש"ר פ' כ"ב) ה' איש מלחמה לפי כשנגלה על הים כגבור איש מלחמה נגלה בסיני כזקן מלא רחמים שנאמר ויראו את אלהי ישראל וגו' וכשנגאלו מהו אומר וכעצם השמים לטוהר ואומר (דניאל ז') חזי הוית עד דכרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסים לומר ב' רשויות הן אלא ה' איש מלחמה ה' שמו הוא במצרים הוא על הים הוא לשעבר הוא לעתיד לבא הוא בעוה"ז והוא בעוה"ב שנאמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי וגו' ע"כ.
7
ח׳ואם כפשט המאמר אדרבה בזה יש פתחון פה לאפיקורסים שיאמרו אין זה אותו שנגלה קודם כיון שעתה נתגלה באופן אחר, אלא ענין השתי רשויות הוא שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסים לומר שהוא גוף או כח בגוף, כי הגוף הוא מורכב על כל פנים והרי הם ב' רשויות, ואם היה נגלה לעולם על מתכונת אחת היו חושבים שהיה גוף.
8
ט׳לזה נראה פעם כך ופעם כך להורות כי אינו גוף ולא כח בגוף ואינו מושג כלל, ולפי השתנות השגת הנביא משתנית השגתו.
9
י׳וזהו ראיה שאינו גוף ולא כח בגוף כי מה שנראה על הים כגבור בחור איש מלחמה היה להורות על מה שנלחם ועשה נקמה במצרים, ולחמשים יום שניתנה התורה לא נעשה זקן אלא שנראה כזקן מלא רחמים, להורות כי נתינת התורה הוא רחמים לישראל והזקן הוא מתמלא רחמים יותר מהבחור ולכך נדמה להם כך.
10
י״אוהראיה מן הקבלה ממה שכתוב בתורה (דברים ד') ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' עמכם בחורב מתוך האש, הוצרך להזהירם על כי ביום מתן תורה ששמעו כלם מפי הגבורה אנכי ולא יהיה לך בסיני שלא ראו כל תמונה כי לא היה כיום ההוא לפניו ולאחריו לשמוע כללות אומה ששים רבוא ונשיהם ובניהם וטפם את קול ה', ועכ"ז לא השיג שום אחד מהם ולא ראה שום תמונה ואם היתה בו תמונה היו אז משיגים אותה, ומפני כך הוצרך להזהיר בשעת מתן תורה מפני שהשיגו כללות האומה קול ה' כמו שכתוב.
11
י״בומפני שנדמה להם אז בסיני כזקן מלא רחמים שלא יחשבו שראו בזה שום תמונה כי לא אמרו שראו אותו כזקן אלא שנגלה עליהם כזקן, כלומר שנדמה להם דבריו כאילו היו דברי זקן מלא רחמים, ועל הים ראו הנקמה שעשה במצרים ונדמה להם מה שעשה במצרים כאילו היה גבור איש מלחמה לא שראו שום תמונה ח"ו, ומפני זה אנו אומרים ברוך המקום שנתן תורה לישראל כי הקב"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו, כי כשנגלה בסיני אז היה מורה שהיה צריך למקום ושהיה בו תמונת גוף.
12
י״גולזה אמרו ברוך המקום שנתן תורה לישראל, כי אפילו בזמן שנתן תורה בסיני והיה מקום לטעות שהיה שוכן במקום אינו כך אלא שהוא מקומו של עולם.
13
י״דואפשר ג"כ שהזכיר המקום בנתינת התורה לומר הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, כי עד נתינת התורה היה העולם מתמוטט כי לא היה לו יסוד שיתקומם בו כ"א בחסדו יתברך.
14
ט״ווכמו שאמרו הני כ"ו כי לעולם חסדו כנגד כ"ו דורות שמבריאת עולם עד נתינת התורה ועכשיו שנתנה התורה היה לעולם יסוד אשר בו יעמוד.
15
ט״זלכן אמר בזמן נתינתה ברוך המקום, שהוא יתברך נתן עתה מקום לעולם שיתקיים בו, וקראו מקום להורות כי הוא ית' קיים המקום והוא העולם ואין העולם מקומו בטבעו שיוכל להתקיים בו כ"א בנתינת התורה כמו שכתבתי:
16
י״זונחזור למה שהיינו בו, כי בזמן מתן תורה היה אפשר לטעות ולכן כתב למעלה (שם) וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול, כ"א לא ראו תמונת מי שידבר אליהם א"כ יחשבו כי משה ידבר.
17
י״חלזה הקדים וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים כי כבר ראיתם כי מתוך האש היה יוצא הקול שהייתם שומעים ולא ראיתם שום תמונה, וחזר ואמר זולתי קול כי לא ראו תמונה כ"א בקול ראו תמונת הדברים היוצאים, וכמו שאמרו ז"ל וכל העם רואים את הקולות ראו את הקול יוצא מפי הגבורה כברקים ורעמים.
18
י״טולזה אמר ותמונה אינכם רואים זולת הקול הוא שראיתם ואם היה שם שום תמונה הייתם רואים אותה ג"כ: ומה שאמר הכתוב במשה רבינו (במדבר י"ב) ותמונת ה' יביט. רוצה לומר יביט ויעיין אם יראה תמונה ולא יראנה.
19
כ׳ועל קיום העיקר הזה שאינו גוף ולא כח בגוף, הזהירנו האל יתברך מיד כשאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו' אמר לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל וגו', כי המגשימים מדמים לו תמונת אדם או שום ב"ח מאשר ברא בשמים ובארץ, וזו היא עבודת הצורות לכוין אל דמות הצורה ההיא מלמעלה, כי כך היתה עבודתם מקדם לדמיון האל יתברך, אלא שטעו אח"כ וחשבו שהיה בהן ממשות, וא"כ לזה הזהירנו והרחיקנו מהם כדי שלא נבא לטעות בהן, וגם כדי שלא נחשוב שיש דמות הצורות למעלה כמו שהם מדמים, ולזה סמך הכתוב אחר שאמר (דברים ד') כי לא ראיתם כל תמונה, פן תשחיתון ועשיתם לכם תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה וגו', כלומר לזה אני מזכיר לכם שלא ראיתם כל תמונה פן תשחיתון ועשיתם לכם תמונה כי אם הייתם חושבים שראיתם שום תמונה לא הייתם חוששים לעשות דמות ותבנית התמונה אשר חשבתם שראיתם:
20
כ״אומה שראינו בכתובים מיחסים אברים לאל יתברך, עיני ה', יד ה', אזן ה', כי הטה אזנו לי, וכיוצא באלו, כבר אז"ל דברה תורה כלשון בני אדם, כי בהיות כל הפעולות המתהוות בעולם מושגחות מאתו ית' ומושפעות על ידו, אין דרך להוראת זה הענין כי אם במה שיורה התחדשות הפעולות על ידינו:
21