בית יעקב על התורה, נח כ״גBeit Yaakov on Torah, Noach 23
א׳כתיב ה' למבול ישב (תהילים כט). ובזוה"ק נח (סד:) מהו ישב אלמלי קרא לא יכלינן למימר ישב בלחודוי דלא אתיא עם דינא. הענין בזה, כי הנה קודם בריאת העולם נקרא השי"ת הוא, שהיה כבודו נסתר מעין כל, וכשנברא העולם נקרא שמו אתה, שאז נתחדשה הכרה ותפיסה לנבראים ברצונו ית' להשיג שהשי"ת דורש טוב תמיד, וכל רצונו הוא רק להיטיב לזולתו, כדאיתא בזוה"ק (ויצא קנח:) אתה עלמא תתאה הוא עלמא עלאה. ובכל זאת השאיר השי"ת מבחינת הוא בעלמא תתאה ג"כ, כדי להעניש להרשעים שמתפשטים עצמם לבלי די על סמך זה שהשי"ת חפץ להיטיב, וכמו שהיה הענין בדור המבול שהתפשטו עצמם למאד בכל חמדות עוה"ז, עד שלא השאירו מקום להיות ניכר כי השי"ת הוא משגיח ומנהיג בעולם, והלך השי"ת עמהם מדה במדה והעיר עליהם מדת הדין בהנהגה עליונה מבחינת הוא, שמורה היפוך מהתפיסה, שהשם הויה ב"ה מורה עליו שחפץ בהויות העולם ודורש טוב תמיד, רק שלח עליהם דין גמור, והשם הויה ב"ה לא אתיא עם דינא, וזה הוא דין גמור הנקרא בזוה"ק פ' קדושים (פה:) צדק דלית בה וותרנותא כלל, ונדחו לגמרי שלא נשאר מהם השארה קיימת בעולם:
1