בית יעקב על התורה, וירא מ״וBeit Yaakov on Torah, Vayera 46
א׳ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך וגו' אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. ועתה השבעה לי באלהים וגו'. צריך להבין בזה מה היה לאבימלך שהמתין עד כה בחפצו בכריתת הברית עם אברהם ולא מקודם, וגם מה היתה כוונתו במה שהזכיר פה את זה השם אלהים. אבל אחר העיון הביאור בזה הוא, יען ראה עתה כי הנהגת השי"ת נמסרה ביד אברהם להיותו פועל בתפלתו מה שהוא חפץ, והעד נאמן על זה הוא הבן שנולד לו למאה שנים, והשם אלהים מורה על זה, כי משמעו הוא היכולת. ובהתבוננו היטב על הסבה לזה, ראה כי עבודתו לה' על האופן היותר טוב, וזכות לבו הביאו לזה, כי זאת ידוע אשר מצד השי"ת אין שום מניעה מלהשפיע כל הטובות, והוא מוכן לזה בכל עת, אבל מצד האדם המקבל תהיה המניעה, להיותו חסר בזה שהוא כפוף תחת הטובה בחפצו לקבלה שלא על הכונה הטובה, אבל בחשך דרכו להתפעל מתענוגי העוה"ז, ולכן לא תוכל לפעול התפלה הזו החסרה בעצם, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (ברכות ה:). וביתר ביאור הכונה בזה הוא, כי עיקר התפלה הוא התדבקות הנפש אל יוצרה, במה שתבטל עצמה להתכלל בשרשה, ואם הוא מכוון בזה למען טובת העוה"ז שהוא הנאת הגופני תהיה זאת ההרחקה בתכלית, וכדאיתא במס' תענית (דף ח.) אין תפלתו של אדם נשמעת אלא א"כ משים נפשו בכפו, כדכתיב (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבנו אל כפים, היינו שתהיה תפלתו זכה, וכמו שפירש"י ז"ל שם, כי בעת נשא כפינו בתפלה תהיה גם כונת הלב טובה בלתי לה' לבדוקנדומובא במי השלוח ח"א פרשת שופטים ד"ה לא תטע: לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך. הענין בזה אף שנצטוה האדם שיהיה כפוף תחת תלמיד חכם וכו'. זהו רק בד"ת, אבל בתפלה אסור להיות כפוף תחת שום גוון כי מזבח הוא מקום תפלה ועבודה. וכן מובא לקמן פ' מקץ אות ה ד"ה וזה נקרא: אכן באמת צריך האדם למצוא תחלה חיים בעצמו, שלא יהיה משועבד וכפוף תחת שום דבר טובה, שאם יהיה כפוף תחת איזה טובה אזי לא יוכל להתפלל עליה, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, לכן יסלק כל נגיעותיו שיש לו מצדו ועי"ז ימשיך רצון השי"ת להשפיע לו. ועיין לקמן פ' חיי אות יח, תפארת יוסף מס' תענית (ח.) ד"ה אין.. אשר האותות האלה כולמו נראו באאע"ה, בהיות כל מעשיו רק לשם שמים, כי לא השגיח על אהבת בנו מאומה, ובעת ראה שישמעאל אינו הולך בדרך הטוב והוא איננו אהוב בעיני המקום ב"ה, אז מיד גרשו מביתו ושלחו מביתו ומעל פניו ריקם, וגם צדה לדרך לא נתן לו, אשר מזה הבין אבימלך עד היכן כחו גדול לברר עצמו בכל דבר שיהיה בלתי לה' לבדו. לכן אמר לו, אלהים עמך בכל אשר אתה עושה, היינו כי עתה נוכחתי לדעת עד היכן כחך גדול בעבדות ה' לבטל עצמך לגמרי בפני רצון השי"ת, ובעבור זה אני משתוקק לכרות עמך בריתקנהמתבאר בהרחבה לקמן פרשת תולדות אות לב: כי אאע"ה היה מדתו מדת החסד להיטיב מאד לכל הברואים ולעשות עמם חסד, וכשראה אבימלך זאת עדיין לא נחשב אברהם בעיניו כל כך, באמרו שאפשר שהוא בטבעו כן, ומי שהוא כן בטבע אין כל כך שבח לו וכו'. ולכן אח"כ כשראה אבימלך שנמצא באברהם גם מדת הגבורה שהיא היפך ממדת החסד, והיינו שבעת שנצרך למדת הגבורה השתמש בה. וזה היה בעת שגרש את הגר ובנה ולא נתן להם כלום, וזהו ההיפך ממש ממדתו, אמר, אלהים עמך בכל אשר אתה עושה, ולכן יש לו כח להפוך עצמו ממדה למדה בעת שצריך להשתמש בזה, וזה מורה השם אלהים, שבעת שנצרך לאחוז במדת הגבורה אחז בה כפי רצון השי"ת. ולכן רצה אז אבימלך להתכלל באברהם.:
1