בית יעקב על התורה, וישב מ״זBeit Yaakov on Torah, Vayeshev 47

א׳והיא כפורחת עלתה נצה. היינו בשעה שהפרח נופל ומתגלה הפנימיות שבתוכו. והענין בזה הוא, שבעוה"ז מנהג השי"ת הנהגתו ע"י לבושים המסביבים את הפנימיות ומעשה המצות, אבל לעתיד אז לא יכנף עוד מורך ולא יהיה עוד שום מעשה המצות ולבושין, וכדכתיב (ישעיהו ס״ג:ג׳) וכל מלבושי אגאלתי, היינו שאז יגאל השי"ת את הלבושין וימאס בהם. לכן בעוה"ז שההנהגה הוא בלבושין יש להם הויה אף להאומות, מפני שבפעולה נמצא גם בהם שקר החן. אבל לעתיד ימאס השי"ת בהלבושין ויביט רק על עומק פנימיות הלב^רכזלעיל פרשה זו אות לט ד"ה ולהבין ובהערה רז שם.. וע"ז מרמז מה שראה שלעתיד עלתה נצה שפרח הלבוש סביב יפול, ורק הנצה שהוא הפנימיות והפרי זאת קיימת, כי אז לא יהיה שום קיום לאחד מעכו"ם, מפני שעומק הלב שלהם מלא הוללות וסכלות, (האזינו לב) ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר^רכחשבעולם הזה יש הרבה דברים שמסייעים לדברי תורה כגון כסף וזהב ורכושים שמרחיבין הדעת לדברי תורה, אבל לעתיד לא יהיה שום כח רק השי"ת לבדו. מי השלוח ח"ב פ' האזינו ד"ה ה' בדד.: