בית יעקב על התורה, ויצא ט״זBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 16
א׳ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. איתא על זה (רבה ויצא סח) שהיה מתירא מן החיות. ובתנחומא (ויצא א) איתא מלמד שהראה לו הקב"ה לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעין עוקים כו' ושל אדום עלה ולא ידע כמה, באותה שעה נתיירא יעקב אבינו ואמר שמא לזה אין לו ירידה, אמר לו הקב"ה אל תירא עבדי יעקב כו' אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה' כו' (עובדיה א׳:ד׳) אמר ליה הקב"ה ליעקב, יעקב למה אין אתה עולה, באותה שעה נתירא אבינו יעקב ואמר כשם שיש לאלו ירידה כו' אמר ליה הקב"ה אם אתה עולה אין לך ירידה, ולא האמין ולא עלה. הענין בזה, וכי לא האמין יעקב בהשי"ת ח"ו שאם יעלה שוב לא ירד. אכן יעקב אבינו היה מכיר שעומק רצון השי"ת הוא שלא יעלה למדתו, כי מדתו הוא מדת אמת, והוא שרוצה לברר את עצמו מכל צדדיו ואינו חפץ זולת רצון השי"ת, ולזה לא רצה לעלות, אף שאמר לו השי"ת שיעלה, כי זאת היה יודע שאם יעלה אז יהיה קשה לדחותו, כי הדבר שהוא עתיד להתברר אף שעדיין אינו מבורר, על כל זה אם יעלה לא ירד, ולא ידחו אותו, וכענין דאיתא (ר"ה טז.) הלכך כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא ליקדים וליזרע חרפא דעד דמטי למדייניה קדים סליק. והיינו שמכיון שסלקא באביב קשה להפסידה. וכל זה ידע אבינו יעקב, אכן שהיה מכיר עומק הרצון מהשי"ת שחפץ שלא יעלה לכן לא רצה לעלות, כי הוא לא היה חפץ זולת מה שהוא ברצון השי"ת. וכאשר ראה השר של אדום עולה ולא ידע כמה התחיל לפחוד ולהתיירא שמא ח"ו אין לו ירידה, עד שהראה לו השי"ת מה שנאמר עליו, ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך (עובדיה א׳:ד׳), היינו שבזה העולם אין הלב מבורר עוד בעומק אך על הגוון, ולזה אף מי שלעולם לא יבורר על כל זה יכול ליפות עצמו על הגוון, כי עומק הלב אינו מבורר עוד, ולזה היה יכול זה השר לעלות להקב"ה, כי מאן מפיס, כי גם לו היה שקר החן וגוון תפארת, כי אם לא היה לו גוון טוב אז לא היה יכול לעלות כל עיקר להקב"ה, ולכן נתיירא יעקב עד שהראה לו השי"ת מה שנאמר עליו, שאם יעלה שמים לרום יורידוהו משם:
1