בית יעקב על התורה, ויצא כ״בBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 22
א׳והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. איתא על זה (רבה ויצא סח) מלאכי השרת על ידי שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן קל"ח שנה כו' היכן חזרו כאן, עולים ויורדים בתחלה עולים ואח"כ יורדים, והיו מעלים ומורידים ביעקב ושבחו אותו למאד, כמו שאומר במדרש שם מקודם זה המאמר, מעלים ומורידים בו אפזים בו קפזים בו שונטים בו, שנאמר (ישעיהו מ״ט:ג׳) ישראל אשר בך אתפאר את הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלה עולים למעלה ורואין איקונין שלו ויורדים למטה ומוצאין אותו ישן. והענין בזה הוא, כי מה היה החטא שלהם, הוא בזה שאמרו ללוט (וירא יט) כי גדלה צעקתם את פני ה' וישלחנו ה' לשחתה, ועתה היה להם עליה בזכותו של יעקב. ולמה גלו זאת ללוט מפני שמלאכי רחמים היו, לכן גלו לו ללוט שאברהם כבר התפלל עליהם ולא הועילה תפלתו. וזהו שאמרו כי גדלה צעקתם יותר מצעקת אברהם בתפלתו, כי צעקתם אשר עלה למעלה הכריע את תפלת אברהם שבקש רחמים עליהם, וגלו ללוט שאברהם התפלל עליהם, כי אכן אמרו לו שגדלה צעקתם את פני ה', היינו הצעקה שבא מפני ה', כי הצדיק שבדור הוא הנקרא פני ה'פהכמבואר עניין קריאת הצדיקים פני ה' בבית יעקב שמות פרשת תשא אות נג., כדאיתא בזוה"ק (בא לח.) מאן פני האדון ה' דא רבי שמעון בן יוחאי, ובפ' בשלח (נג.) בפניו דא יעקב כו' בפניו דא אברהם. וכאשר שמע לוט מפי המלאכים שאברהם כבר התפלל עליהם ולא הועילה תפלתו, מזה התעורר לוט להתפלל על כל העיר צוער, כי בטח שתפלתו תועיל על כל העיר, מאחר שאברהם כבר התפלל עליהם, ובטח לא היתה תפלת אברהם לריק, ואף שלא הועילה על כולם על כל זה נשאר ממנה רושם, ועל זה הכח בטח לוט והתפלל על כל העיר. כי אם לא היה יודע לוט מתפלת אברהם אזי בודאי לא היה מתפלל על כל העיר, כי היה די לו בהצלת נפשו, כי הוא בעצמו לא היו לו זכותים גדולים לתלות עליהם. רק ע"י זה שהמלאכים גלו לו שאברהם ערך עליהם תפלה ותחנונים, בטח על זה הכח תפלה לבקש רחמים על כל העיר, וזה היה החטא שלהם:
1
ב׳ואף כי מהו ענין חטא במלאכים, שאין לפניהם שום חושך והסתרה, רק הולכים תמיד באור פני מלך, ולזה הם נקראים עירין קדישין (דניאל ד) מפני שהם נעורים תמיד ואין בהם שום שכחה, כי אין למעלה שום הסתר ושכחה ורואין תמיד שהשי"ת הוא המנהג אותם. אכן ענין החטא שלהם הוא, שלמדה זו שהם משתלחים מתפשטים אותה קצת יותר ממה שהורשה להם. ואלו המלאכים שהיו מלאכי רחמים, התפשטו מדת הרחמנות מעט יותר מהראוי להם, ולכן נענשו, כי תשובה אין מועילה למעלה, כי בשר ודם יכול לשוב מדרכיו והקב"ה מקבלו, כי יכול לתרץ את עצמו שזה שחטא הוא מפני שהחושך וההסתר מכסה פניו ושכחה ושינה מוכן לפניו, כי כן דרכי בני אדם. אבל המלאכים שנקראים עירין קדישין, שהם נעורים בקדושה תמיד, ואין לפניהם לא שכחה ולא שינה, ומה הוא התירוץ אשר יתרצו עצמם שתקובל תשובתם על ידו. אך כיון שהם בבהירות מאד בתמידות, ומה הוא הענין לחשוב עליהם חטא, הלא הם רואים מפורש שכל הכח שלהם הוא מהשי"ת, ואיך נאמר עליהם שהתפשטו מדת השי"ת יותר מהצורך. אכן מצד שנשתלחו בזכות אאע"ה, נתערבו בלבוש תחתון מעולם הזה, ומצד זה היה להם קצת בחירה מצד אברהם, אבל מצדם אין שום שייכות בחירה. וכן בכל מקום שתמצא ענין חטא במלאכים אז מעורב בו מענין אדם, כמו המלאכים הראשונים שנחשב להם חטא במאמרם מה אנוש כי תזכרנו. אבל מצדם בלבד אין שום שייכות חטא, כי הם רואים מפורש שאין בידם שום בחירה, אכן כאן בזכותו של יעקב שהולך תמיד מאור נתעלו מבחינת יעקב וחזרו למחיצתן. וכאשר עלו למעלה היו משבחים ומהללים כח בחינת יעקב אבינו ע"ה בפני מלאכי מעלה, והוכיחו אותם לבל יאמרו עוד כאשר אמרו בבריאת העולם מה אנוש כי תזכרנו. הן אמת, כי מה ערך האור הקטן הנמצא באדם לנגד האור שבמלאכים, והאור של האדם הוא רק כחודה של מחט, אבל בזה האור הקטן נמצא כח גדול עד אין שיעור, ויכול להפוך בכח עבודתו את החושך לאור מה שאין בנמצא כלל זה הכח בהמלאכים, כי אין בהם שום הסתר שיחסרו המטרה על ידו, ולזה אם אחד מהם יחטא כחוט השערה לא מהניא ליה שום תשובה (וכמו שנתבאר בפ' וירא אות כט)פולקמן פרשת וישב אות ט ד"ה וזהו דאיתא.:
2