בית יעקב על התורה, ויצא כ״טBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 29
א׳ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק וגו'. הענין שלא נאמר אביך ביצחק, כי יעקב אבינו הוא עמודא דאמצעיתא, כדאיתא בזוה"ק (ויצא קנ.) איהו באמצעיתא כגוונא דנר האמצעי של המנורה, שהשלשה נרות שמצד זה והשלשה שמצד זה כולם פונים לנר האמצעי, וכן היה אבינו יעקב צריך להתברר במדות החסד והגבורה שכולם יפנו אליו, ואז לא היה עוד מדתו מדת התפארת מבורר בשלימות ובהתגלות, כדאיתא בזוה"ק (ויצא דף קנ.) שאני יעקב דאשתלים לעילא ותתא אבל לא באתגליא, ורק במדת החסד היה כבר נשלם. לזה כתיב אברהם אביך, כי אלו השלשה קנים שמצדו האחד היו פונים אצלו, אך השלשה קנים שמצדו השני מדת הגבורה היו פונים עוד להלאה, והיה צריך עוד להתברר בהם, היינו להשיג עומק הדברי תורה איך הם יקרים, ומזה נצמח כל העונשין, שכל מי שיודע יותר צריך לשמור את עצמו יותרקחכדאיתא במי השלוח ח"א פרשת ויצא ד"ה ויאמר: והיינו דאמר אביך גבי אברהם ולא גבי יצחק, דהנה מדות אברהם הוא מדות אהבה ומדות יצחק הוא מדות יראה. והנה במקום שהאהבה בהשפעה מרובה מצטמצם מדות היראה, וכן כשנמצא מדת היראה בשלימות מצטמצם מדות האהבה, אבל ליעקב אבינו ע"ה היו שניהם במשקל, וזאת נקרא מדות תפארת, והוא מדות יעקב אבינו כלול משניהם ואינם סותרים זה את זה. ובגליון שם אות ד כתב: ולכן לא נאמר אביך על יצחק, כי במדת האהבה היה כבר מזוקק אבל במדת היראה עוד היה צריך להתברר. ועיין בית יעקב הכולל פרשת ויצא ד"ה ויאמר.. וזה הוא דאיתא במדרש (רבה תולדות סח) יצחק חידש יסורין, כי מדות הגבורה מורה, שירגיש האדם איך השי"ת נמצא בתוכו, ומזה צריך האדם לסבול, ויעקב לא היה אז מבורר בזו המדה, רק כשירד למצרים אז נאמר (ויגש מה) ותחי רוח יעקב אביהם, ואז היה יעקב אבינו נשלם מכל, כי בהשבע עשרה שנה שחי במצרים אז היה כבר נשלם אף במדת יצחק בהתגלות, ואז נאמר (ויגש מה) לאלהי אביו יצחקקטכמבואר לקמן פרשת ויגש אות כו עיי"ש., והמנורה היתה אז בשלימות, וכל הנרות שמצד זה ומצד זה היו כולם פונים למול נר האמצעי, מדת החסד ומדת הגבורה והוא היה מאחדם במדת התפארת, דאחיד להאי סטרא ולהאי סטרא, וזה הוא דאיתא בזוה"ק (שם) חמא דישתלים לבתר זמנא:
1
