בית יעקב על התורה, ויצא מ׳Beit Yaakov on Torah, Vayetzei 40

א׳והנה אנכי עמך וגו'. היינו על הדרך קודם שנשלם ונתברר בפועל, וכדאיתא בזוהר הקדוש (ויצא קנ.) שאני יעקב דאשתלים לעילא ותתא אבל לא באתגליא כו' אלא חמא דאשתלים לבתר זמנא וכו'. וקודם שנתברר בפועל אזי נתגלה אליו השי"ת בבחינת אנכ"י דהוא עבודה, כי אנ"י מורה שאין השי"ת מגלה את רצונו השרשי לתפיסת האדם, "ואנכי" מורה שהשי"ת נותן לאדם תפיסה ברצונו השרשי ורוצה שהאדם יסייעו בעבודותיו, כענין דאיתא (סוכה מה.) אני והו^קכבכמו שנתבאר לעיל פרשה זו אות כז ד"ה ומדת יצחק ובהערה קו שם.. אני מורה אנא מאן דאנא, שאינו צריך לעבודת האדם. וזהו דאיתא אחר זה בזוה"ק (שם) אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי וכי תווהא הוא דלא ידע אלא מאי ואנכי לא ידעתי כמד"א (שמואל א יג) ופני ה' לא חליתי, אמר וכי כל האי אתגלי לי ולא אסתכלנא למנדע אנכי וכו' להוי שלים. היינו שהשי"ת שלח לפניו התגלות רב כזה, והוא לא הכין עצמו כלל לזה התגלות שיהיה גם לו חלק בזה, וכענין דכתיב (תולדות כא) ותאמר אם כן למה זה אנכי, כי מתחלה ראתה שכינה במשכנא, כדאיתא בזוה"ק (חיי קלג.) כיון דאתת רבקה אהדרת שכינתא וכו', ואחר כך כשנתעברה והתחיל להתפשט הפנימיות לחוץ לתוך התפיסה דהוא בחינת אנכי, וכשראתה שתוליד גם רשע אמרה, אם כן למה זה לי בחינת אנכי, מה שיצא הפנימיות מפורש, הלא היה יותר טוב לי שיהיה עוד בהעלם היפך מבחינת אנכי^קכגעיין לעיל פרשת תולדות אות כב.. וזהו הבטחת השי"ת ליעאע"ה והנה אנכי עמך, היינו ימי מהלכך בדרך אהיה עמך בבחינת אנכי: