בית יעקב על התורה, ויצא נ״אBeit Yaakov on Torah, Vayetzei 51
א׳ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. הענין בזה, מהו דין דכתיב ויאמר. היינו, כי ארץ ישראל ומקום הנורא הזה היה כבוש עדיין ומוקף בהקליפה סביב, וכאן התחיל להתגלות קצת ולצאת לאור, וע"ז מרמז האמירה, כי ע"י האמירה אדם מגלה מה שבלבו, וכן הם דרכיו של הקב"ה, שהמקום שהניח בו השי"ת קדושה עצומה ביותר, בתחלה הוא משועבד זה המקום תחת הקליפה שמסבבו בכדי שתוציא יקר רב מזולל. לכן היה ארץ ישראל מתחלה ביד הכנענים, וכדאיתא בזוה"ק (לך פג.) אי לא אתיהיבת ארעא קדישא לכנען בקדמיתא וישלוט בה לא הות ארעא חולקיה ועדביה דקוב"ה. וכן מקום המקדש שהיה מתחלה תחת יבוס ותחת ארונה, וכדאיתא ע"ז בזוה"ק (ויקהל ריד.) אמאי אקרי ארונה אלא כתיב ארונה וכתיב ארנן, בעוד דההוא אתר הווה תחות ידיה אקרי ארונה ארון דסטרא אחרא כו'. וכן עתה בזמן יעקב אבינו ע"ה היה הקליפה מתגברת על זה המקום הנורא, עד שאף ליעקב אבינו לא היה באפשר שתתגלה לו הקדושה יקרה הזו רק בחלום ולא לפי ראות עיניו. וזהו שהתפלא יעקב אבינו ואנכי לא ידעתי, ואיתא על זה בזוה"ק (ויצא קנ.) וכי תווהא הוא דלא ידע, אלא כמד"א ופני ה' לא חליתי, היינו שהשכחה גברה כל כך עד היכן עד ששכח ליחד היחוד שהיה מיחד וממליך תמיד את השם יתברך עליו בשמע ישראל, וכל זה מפני גודל הקליפה וההסתר שהיה סובב ומקיף את המקום הזה:
1